Page 15 - ויכוחי אמונה
P. 15

‫מבוא | ‪13‬‬

‫אחותו של הרב גליקסברג‪ ,‬חיה ובעלה‬               ‫הרבנית ציפורה ציפה–מייטה‬
‫יהושע ויינטראוב‪ ,‬עם ילדיהם וגם בועז‬                                 ‫גליקסברג‬
‫ופריידה גליקסברג וארבעת ילדים – כולם נספו‬
‫בטרבלינקה ובאושוויץ‪ .‬בניו של שמעון־יעקב‬
‫ניצלו במלחמת העולם השנייה משום שברחו‬
‫בזמן לאזור אורל וסיביר‪ .‬מאז שעזב את רוסיה‬
‫בשנת ‪ 1937‬לא ראה עוד את ילדיו שחיו בברית‬
‫המועצות עד יום מותם‪ .‬מסך הברזל הקשה גם‬
‫על חלופת מכתבים‪ ,‬לכן עברו שנים אחדות עד‬
‫שאפשר היה למסור לילדיו על פטירתו בשנת‬
‫תשי"א (‪ )1950‬ועל פטירת רעייתו־אמם בשנת‬

                                ‫תשט"ו (‪.)1955‬‬

‫בתקופת הצנע יזמה וניהלה הרבנית ציפורה שהייתה רתוקה למיטתה‪ ,‬מפעל צדקה‬
‫לישיבת "בית יוסף"‪ :‬נשות שכונת נורדיה הפרישו קמח‪ ,‬סוכר‪ ,‬אורז ושאר מצרכי יסוד‬
‫מקצבתן‪ ,‬וביחד החזיקו את תלמידי הישיבה‪ .‬ציפה חייתה עוד חמש שנים אחרי מות‬

                    ‫בעלה ותקוותה לראות את ילדיה ונכדיה שנשארו ברוסיה נכזבה‪.‬‬

‫נ' גרינבלט (גורן)‪" ,‬דמות החסד (להרב גליקסברג בן השבעים)"‪,‬‬

                                                        ‫"דבר" ‪ 52‬בפברואר ‪:1942‬‬

‫‪ ...‬הרב גליקסברג היה מתהלך באודסה ישר צעד ובהיר עין וזורע סביבו‬
‫שקט ונועם וחמודות‪ .‬הזעף‪ ,‬הקנאה והקפדנות הבית שמאית שנתלוו‬
‫לכמה מרבני ישראל בתקופת המלחמה נגד ההשכלה ואחר כך גם נגד‬
‫הלאומיות והציונות – ניטלו מהרב גליקסברג‪ ...‬והן מילידי מזריץ' ‪-‬‬
‫העיר הוא‪ .‬וחן המקום‪ ,‬שגידל שוחרי ציון ומחונניה בימים ראשונים‬
‫לחיבת ציון – היה גם עליו החרד‪ ,‬שאינו מסתייג מרוחות הזמן ויודע‬

                          ‫לרסנם ולכוונם לרצונו‪ ,‬לדרכו ולהלך־רוחו‪...‬‬
‫כשהתיישב בשנת תרס"ו באודסה‪ ...‬נתלבלב במלוא אונו‪ .‬דווקא בכרך‬
‫הדרומי שטוף הטמיעה והנכר נתגלו לפניו אפשרויות רבות לפועלו‬
‫הציבורי הפורה‪ .‬ההומניות הישראלית הכבירה בת טיפוחיה של הדורות‬
‫מוליכה אותו למשכנות העוני והמצוקה והתחלואים‪ ,‬לחוננם ולאמצם‪.‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20