Page 229 - ויכוחי אמונה
P. 229
פרקי זיכרונות | 227
לשם מה אדם שומרם?
...הנה כך חייתה לה אמי את שארית ימיה בארץ ישראל .הציעו לו ,לבעלה
הרב ,משרה של רב ראשי במוסקבה ובמקסיקו ,והיא לא הסכימה בשום
אופן .רק לארץ ישראל! אם כי השאירה בגלות רוסיה ארבע בנות ובן.
אני יושב אל שולחן הכתיבה של אבי ז"ל -אני בודק את תוכנן של המגירות,
מה לקחת ומה להשאיר ,פגישה עם כתבים ,שלא מצאו עדיין גואלם,
מכאיבה ,ואני מצדיק עליי את הדין .את ספריו העיקריים זכה להוציא לאור
והניח אחריו בכתובים מעט מן המעט בטיוטות .כמה מפרקי זיכרונותיו
פרסמתי בימי הזיכרון שלו .במגירות הרבה חפצים טפלים .בכל אחד
מאתנו יש משהו מפליושקין (הכיליי מ"נפשות מתות" לגוגול)" .שמא יכשרו
עוד לעת מצוא?"
כל הפריטים שבמגירה מעוררים בי תמיהה :לשם מה אדם שומרם?
משום מה אף אני איני זורק גרוטאות זוטות אלו ,המעוררות תשוקה בעיניה
הרעבתניות של נכדתי הבהירונת ,המחטטת ב"אוצרות" שבמגירת סבא
בהשתוממות של ראייה ראשונית ,בציפייה לתגלית ,להפתעה.
בין כתבי סמיכות ומינויים לרבנות מצאתי כרטיס הזמנה לחתונת הוריי
בגודל של כרטיס ביקור ללא עיטורים ובלי מליצות .החתונה נערכה בי"ב
בסיוון התרנ"ה בעיירה סוויסלוביץ' ,פלך מינסק .
אני נתקל בקופסת קטיפה אדומה ועל טבלת הכסף חרוט" :מתנה
נפלאה לחג היובל של הרב הגאב"ד שליט"א מאת מאורור דפה ,שנת
תרפ"ה" (בימי שלטון הסובייטים) .בתוך הקופסה -זכוכית מגדלת ,ובתוך
צלוחית זעירה -גרגר שעורה ,ועליו כתוב "מי שבירך".
אותו סופר סת"ם שלח בשעתו לניקולאי השני שעורה כזאת וכתב עליה
את "אל מלך נצור" וזכה במדליית כסף .בעלון הערב "אודיסקיה פוצ'טה"
הדפיסו אפילו תמונתו של הסופר דנן .הוא שכתב באותיות זהב את
מנחות הזיכרון ,איגרות ברכה ,תודה וברכה ,רחשי תודות מאת עדת ישראל
באודסה ,מבתי כנסיות ,מאגודת השו"בים ,מחברות צדקה ,במלאות כ"ה
שנה לכהונתו של אבי ברבנות .ויש גם באותיות רוסיות ,בסגנון גוטי "וויליקי
רבי" (רב גדול).
במגירה קטעי עיתונות ,רצנזיות על ספריו ,מאמרים ליובלו השבעים ,איגרות
מאת סופרים ,המתרפקים באהבה ובכבוד על רבה של אודסה לשעבר ,מאמרי
הספד .תלי-תלים של ניירות .ואני חושב בלבי :מי יודע ,אם אפילו יישארו אחרי
המלחמה ,אם בנותיי לא תטאטאנה את כל אלה של הסבא?...
("יומן מלחמת ששת הימים" ,שמורים בלב ,חיים גליקסברג ,עמודים )203-202
