Page 11 - צעדה לחיים
P. 11
בית ההורים
לה הימים האחרונים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
שנת .1939אני בת תשע שנים ,כיוון שנולדתי ב־ 2ביוני
.1930
אני כהן אסתר ,Tusia Kohn ,אסתושה או תושה .משפחתי אינה
גדולה :אמי – חיה־ ֶח ָלה לבית פרנקל ,אבי – אהרון־אדולף ואחותי
הגדולה ממני בשנה – י ּו ְל ְז' ָיה־יהודית .אנחנו
גרים ברחוב ורשבסקה (Warszawska) 5
קוהן – Kohn ,הוא גלגולו של בעיר ולוצלאבק ) (Wlaclawekשבפולין,
שם המשפחה הנפוץ כהן בדירה יפה הצמודה לחנות הקונדיטוריה
.Cohenברחבי העולם נפוצו שלנו.
גלגולים שונים של השם ,כמו אורח החיים בבית מתנהל כמו בכל
כגן או קאהן .וריאציות שונות משפחה חמימה ואוהבת .י ּו ְל ְז' ָיה ואני
לשמות יהודיים מקורן בחלק משחקות קלאס ועוד כל מיני משחקי ילדים
מהמקרים בהגייה שונה או עם חברות בחצר האחורית .בפולין ילדים לא
בניסיון לטשטש את מקורותיו משחקים ברחוב ,אלא בחצרות האחוריות
היהודיים של השם .וריאציה המגודרות של הבתים .לפעמים אנחנו
זו של השם מקורה כנראה לומדות לרקוד באולם הריקודים .במיוחד
בגרמניה. אנחנו אוהבות לטייל בעיירה עם העוזרת.
האישה הזו ,מרישה ,מטפלת באחותי ובי
כיוון שהורינו עובדים בשעות אחר הצהריים.
)היא תטפל בנו עד שתפרוץ המלחמה (.אמא היא מורה ,והיא גם
עוזרת לאבא בחנות .לפעמים אנחנו מבקרות את אבא בעבודה,
יושבות על הדלפק בקונדיטוריה ואוכלות גלידה או שאר מעדנים,
את כל הדברים הטובים ,מה שאנחנו רוצות .אבא קונה את העוגות
ואת הגלידות ולא מכין אותן במקום .הקונדיטוריה שלנו ידועה
בגלידה המשובחת שלה .יש לנו קשרים מצוינים עם השכנים הפולנים
בזכות החנות שלנו ,הרי אנשים רבים באים לשתות ולאכול אצלנו.
שנים של אושר | 9