Page 103 - צעדה לחיים

‫ועדות‬
‫נבחרו ועדות לצרכים מסויימים וחולפים‪ .‬מהוועדות הקבועות היתה ועדת הסוכה –‬
‫כעין ועדת התרבות של החברה – אבל היא לא היתה פעילה‪ .‬בזמן האחרון גברה ההכרה‬

‫בחברה בצורך הוועדה הזאת ונכר רצון־מה של התעצמות‪.‬‬

‫הלימודים בתקופה הראשונה ‪10.3.1947 - 1.9.1946‬‬
‫הנוער הגיע אלינו בסוף חודש מאי‪ ,‬אך הלימודים החלו רק ב־‪ 10‬ביוני היות ולמעלה‬

‫ממחצית החברה נסעה לבקר את קרוביהם‪.‬‬
‫קיימנו בחינות מוקדמות בכדי לעמוד על רמת ידיעתם בעברית והשכלה כללית‬
‫של הנערים והנערות‪ .‬הבחינות היו שטחיות וקצרות היות והרגשנו שהנערים והנערות‬
‫מתיחסים אליהן בחשדנות ובפחד כמוס‪ .‬בכל זאת סיפקו לנו הבחינות די חומר‪ ,‬שעליו‬
‫בססנו את חלוקת החברה לשתי כתות‪ :‬מפגרת ומתקדמת‪ .‬בחלוקה זו התחשבנו עוד בכמה‬
‫גורמים‪ :‬היחס המספרי שבין הנערים והנערות‪ ,‬רמה אינטלקטואלית כללית‪ :‬שפת הדיבור‬
‫)פולנית‪,‬הונגרית( ועוד‪ .‬כיום אפשר לציין שהחלוקה היתה כמעט ב־‪ 100%‬מוצלחת רק ב־‬

‫‪ 2-3‬מקרים נאלצים היינו להעביר מכתה אחת לשניה‪.‬‬
‫נקבעה תכנית לימודים שונה כמקצת לגבי שתי הכתות‪ .‬נקבעו ‪ 2‬מורים שכל אחד מהם‬
‫למד אך ורק בכתה אחת‪ ,‬עד לרגע שהוכנסו ללימודים מחוץ לשפה העברית גם מקצועות‬
‫נוספים‪ :‬חשבון‪ ,‬ידיעת המולדת וידיעת העם‪ .‬נוסף על שני המורים הנ"ל ישנם גם מורים‬
‫חלקיים לזמרה והתעמלות‪ .‬תכנית הלימודים קרובה לזו של הלשכה‪ .‬תכנית הלימודים‬
‫היתה מבוססת על ‪ 17‬שעות לימודים בשבוע )לא כולל את הכנת השעורים( בהתחשב עם‬
‫קשיי תקופת הקיץ בעמק הירדן‪ ,‬וחבלי ההסתגלות של הנוער‪ ,‬הלימודים מתקיימים בכתות‬
‫בבית־החינוך דבר המשוה ללמודים משטר של בית ספר‪ .‬יש לציין שהפרזנציה למרות כל‬

‫הקשיים )הקיץ וההסתגלות( משביעה רצון בהחלט‪ .‬ס"ה ‪ 8%‬בערך של מחלה ונסיעה‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬חתומים על הדו"ח‪ :‬נחום‪ ,‬אהרון ומרים‬
‫‪ .2‬הדו"ח מובא כאן במדויק‪ ,‬ללא כל עריכה או הגהה‪ ,‬וכמעט במלואו‪.‬‬
‫במקור מופיע גם פירוט תוכנית הלימודים של הכיתה המתקדמת והכיתה החלשה יותר‪.‬‬

‫‪ .3‬הדו"ח פורסם בעלון הקיבוץ‬
‫‪ .4‬הקבוצה = דגניה ב'‬

‫‪ .5‬החברה = חברת הנוער העולה‪ ,‬הקבוצה השוודית‬
‫‪ .6‬שוקפו = צולמו ברנטגן‪ ,‬אז חשוב היה לאבחן מחלות ריאה‬

‫שנים של החלמה | ‪101‬‬