Page 23 - צעדה לחיים
P. 23
קץ הימים המתוקים .ספטמבר 1939
יימתי כיתה ג' ,אבל לא הספקתי ללמוד בכיתה ד',
משום שבאחד הימים של חודש ספטמבר )אינני זוכרת
את התאריך המדויק( ,נכנסים הגרמנים לוולוצלאבק.
אנו מבינים מיד שאין זו כניסה של ידידים .הם מתפרצים באכזריות
והורסים כל דבר אשר עומד בדרכם.
היעד הראשון שלהם הוא חנויות
ב־ 14בספטמבר ) 1939א' היהודים .הם מחרימים את כולן וגם את חנות
ראש השנה ת"ש( כבשו הקונדיטוריה שלנו ,כמובן .שלושה חיילים
גרמנים נכנסים ,דוחפים את אבא מהדלפק
הגרמנים את ולוצלאבק .מיד ומצווים עליו ועל אמי לצאת מהחנות .הם
עם כניסתם התנכלו חיילי זורקים אותם ולא מרשים להם לקחת מאום.
אנחנו מספיקים לראות כיצד אחד הגרמנים
הצבא הגרמני ליהודים ובזזו תוחב לכיסיו את הכסף שהיה במגירה ואיך
את חנויותיהם בסיוע פעיל הוא מחפש ומחטט בתאים האחרים שבחנות.
של הגרמנים תושבי העיר
)הפולקסדויטשה( והפולנים. הוא מתנהג כאילו זהו רכושו שלו.
ללא כל הודעה מראש הגרמנים פורצים
בליל "כל נדרי" ירו אנשי סיור לבתי היהודים .מגרשים גם אותנו מהדירה
של האס־אס במתפללים שלנו לרחוב אחר בעיר ,לחדר קטן בעליית
שעשו את דרכם לבתיהם. גג ,לא רחוק מביתנו .אנחנו לוקחים ִאתנו
יומיים אחר כך ,ב־24 קצת זהב וזהו .הפחד גדול ואיננו מבינים
מה קורה .הם מאפשרים לנו להביא לשם רק
בספטמבר שרפו אנשי האס־ מעט מהדברים שלנו ,אך גם עם רכוש מועט
אס את בתי הכנסת ברחוב צפוף ומחניק בחדר .ימים אחדים לאחר
ז'אביה וברחוב קרולובייצקה מכן מתברר לנו שלא רק הגרמנים חומדים
ואת בית התפילה של חסידי
גור.
את רכושנו .שאר החפצים שבבית נשדדים
על ידי שכנינו הפולנים שכל השנים חשבנו אותם לידידינו .נדמה
שציפו וחיכו לרגע שיגרשו אותנו ,ועכשיו הם מרגישים שהם יכולים
לעשות ברכושנו ככל העולה על רוחם .הם נכנסים לביתנו ומוציאים
שנים של גיהינום | 21
