Page 66 - צעדה לחיים
P. 66
חמדה הלוי ,חברת קיבוץ דגניה ב' ,הייתה שליחת עליית הנוער ותנועת
החלוץ שעברה בין בתי הילדים והנוער של הסוכנות בשוודיה .מאות
קילומטרים הפרידו בין הבתים השונים .היא בדקה את ידיעת המורים
והמדריכים אם היא מספיקה ,אם התלמידים מתקדמים.
לפעמים פגשה נערים עצובים שהשיחו לה את צרותיהם" ,חלקם
שקועים במרה שחורה ואין בהם כל רוח חיים ",תארה באחד ממכתביה.
היא ניסתה לעורר בהם תקוות ,סיפרה להם על ארץ ישראל וראתה
שהם דומעים .היא סיפרה להם על תנועת החלוץ ועודדה אותם.
לפעמים פגשה קבוצות ששרים בהן ורוקדים עם הרבה להט כלפי
הארץ" .אכן הרימו אנשים כאן את ראשם ",כתבה .היא הרצתה על
הקבוצה בכלל ועל דגניה ב' בפרט ,והרגישה שהנערים והנערות
מסתכלים עליה בלחיים לוהטות ובעיניים זוהרות.
"הנני נוסעת ממקום למקום ,שומעת ורושמת וסופגת לתוכי את כל
הטרגיות האיומות ואני תמהה על עצמי ...רבים רבים כמוני אשר
יכלו בשקט לבד להמשיך בחייהם הרגילים ,לפעמים אני מתחילה
לפקפק אם אפילו הארץ כזו שאני מכירה אותה ,תוכל להביא תרופה
לאומללים האלה) ".ינואר (1946
הילדים הפליטים הגיעו לשוודיה בחוסר כול .שם השוודים קנו לכל אחד
מהם בגדים תחתונים ועליונים ,פיג'מות ,חצאיות וחולצות זהות ,מעילים,
כובעים ועוד .בקיץ ציידו אותם בבטלדרסים )מעילים( ,כי גם בעונה זו
קר בשוודיה .לכל אחד הוקצה ארון ,וכולם קיבלו את אותה תכולה ,אבל
אם מישהו ביקש משהו נוסף – יכול היה לפנות למדריכים או למנהלים.
הכספים שנועדו לשיקום הנוער היהודי בשוודיה נאספו על ידי הג'וינט,
המגבית המאוחדת באנגליה ,ויצ"ו לונדון וויצ"ו שטוקהולם במסיבות
ובנשפי התרמה שערכה הקהילה בשוודיה.
| 64
