Page 63 - צעדה לחיים
P. 63
ברגשי BERGSJÖ
כשיו אנחנו ב ֶּב ְר ְג ִשי ) (Bergsjöלא רחוק מעיר הבירה
שטוקהולם .אנחנו מבקרים בקולנוע ,פוגשים אזרחים
שוודים ומרגישים מצוין .החורף הגיע ואנחנו נהנים
מאוד .שלג יורד .אנחנו גולשים בסקי מההרים ,נוסעים ומטיילים.
מתלווה אלינו מדריך והוא מטייל ִאתנו בכל הסביבה .אין לנו יותר
מדי זמן ,כיוון שיש לנו הרבה שיעורים להכין .בצהריים ,בין אחת
לשלוש ,אנחנו יכולים לצאת להפסקה .רגינקה ואני יוצאות עם
מילון ביד ולומדות מילים בעל פה .בערבים מנעימים לנו את הזמן.
לחגים אנחנו נוסעים למשפחות יהודיות שוודיות בשטוקהולם .כל
ילד מקבל משפחה שאליה הוא יכול לנסוע בחגים ובזמן הפנוי.
היחס אלינו מצוין.
קיבלתי מהמשפחה שלי מעיל וכובע .הם מתייחסים אליי יפה
מאוד .המתנות שהם קונים לי ,הטיולים בשטוקהולם ובעיקר החום
הביתי עוזרים מאוד .אנחנו זקוקים לחום הזה .בשנים שיבואו
אשאר ִאתם בקשר .אכתוב מכתבים ,אך כשהם יפסיקו לענות
הקשר יינתק .הם היו די מבוגרים כשהכרתי אותם ואולי נפטרו.
עוברים כמה חודשים ,ואנחנו הנערות נאלצות לעזוב את הבניין
ולהיפרד מהילדים הצעירים יותר ולנסוע למקום אחר.
לקראת הסתיו הועברו הילדים ל ֶּב ְר ְג ִשי .בברגשי
נשמרה משמעת חזקה .לימדו אותם הרגלי רחצה,
הרגלי שולחן והקפידו על סדר יום מהשכמה ועד כיבוי
אורות .בצהריים לא הורשו להישאר בתוך הבניין ללא
סיבה ונשלחו לטייל בסביבה .יערות ,אגמים ,נופים
ציוריים הרגיעו קצת את הנפש .המארחים השתדלו
להעניק להם תזונה ראויה שתפצה על המחסור שידעו
שנים .לאט־לאט חזרו הילדים לעצמם.
שנים של החלמה | 61
