Page 80 - צעדה לחיים
P. 80
אנחנו מפליגים שלושה ימים עד ל־ Carleצרפת .משם ממשיכים ברכבת למרסיי
ונשארים לילה אחד .במרסיי אנחנו עולים על סיפונה של אונייה קטנה מאוד הנקראת
קהירו ) .(Kaireאחרי כמה שעות של הפלגה איני חשה בטוב .לא מסוגלת לאכול כלום.
סערה גדולה משתוללת והאונייה ִמטלטלת מצד לצד .אני לא מאמינה שאגיע בריאה
ושלמה .כך עוברים עלינו כשבעה ימים .באונייה אנחנו פוגשות ילדים מצ'כיה ומקימים
ביחד חבורה.
פתאום רואים גבעות הולכות ומתקרבות .הר הכרמל ,חיפה .הנה זו הארץ שלנו הולכת
ומתקרבת .אנחנו רוקדים וקופצים משמחה ,מאושרים שהגענו לארץ .סוף מאי .1946אני
בת שש־עשרה.
מתקרבת אלינו סירה ועליה ערבים ואנגלים .הם בודקים את התעודות ואנחנו יורדים
לסירה .יהודים עוזרים לנו לרדת .מחסנים אותנו ובודקים לנו את המזוודות .מסיעים
אותנו באוטובוס לבית עולים בחיפה.
מיד אנחנו מניחים את המזוודות ויוצאים לטייל קצת בחופשיות בארץ שלנו.
ההתלהבות רבה .אחרי יומיים מגיעים שליחים מעליית הנוער כדי לקלוט אותנו בקיבוצים
שונים .אנחנו מבקשות להגיע לדגניה ב'.
| 78
