Page 85 - צעדה לחיים
P. 85
שעובדים אתי ביום הראשון מרוצים ממני מאוד ,בסוף יום העבודה הם שואלים אם אני
רוצה להמשיך בגינת הבית .כמובן שאני נענית להצעתם ברצון רב .למחרת ,ביום השני
לעבודה ,קצת כואב לי הגב ,אני צמאה מאוד ושותה מים בלי סוף .האקוודוקט נמצא ליד
גננו ,מים לא חסרים .בחלוף הימים אני מתרגלת ומסתגלת ועובדת ברצון ובעניין רב.
בראשי חולפת מחשבה :כמה יכול היה להיות נעים ,לו הייתי גם זורעת את הכול .אך עוד
אין לי מושג בתחום זה ,ולא ירשו לי לגשת לעבודה החשובה הזאת.
אנחנו לומדים חצי יום ,ובחציו השני – עובדים .אנחנו מבקרים בגליל ובמקומות
שונים בארץ ומתרשמים מאוד .בלילות הקיץ כולנו ישנים בחוץ ,במרפסת גדולה.
ב־ 7באפריל 1947אני חוגגת סדר פסח ראשון בארץ .במחנות לא היו לנו נרות
להדליק בשבת ובחג ,ומי בכלל ידע מתי חל כל חג .כל המלחמה היינו בכיפור ,צמנו
וסבלנו.
ב־ 2ביוני 1947אני בת שבע־עשרה .זהו יום הולדתי השני בארץ.
כעבור שנה לעבודתי ,השגתי את כל מה שהיה נדמה לי שאף פעם לא אשיג .למדתי
לחרוש בעצמי את האדמה ולזרוע .כמה נעים לאסוף את הירקות שצמחו מהזרעים
שזרעתי במו ידיי .אכן ,למדתי רבות בעבודתי במשך השנה הזו .אפילו להשקות אני
יודעת ,ולא קשה לי לעבוד בטורייה .אני מקווה להמשיך ולהשתלם בעבודת גן הירק .אם
יגיע היום ונצא להתיישבות ,אוכל לנהל את גינת הבית ביישובנו ולהכין ירקות טעימים
ומזינים לכל החברים.
שנים של החלמה | 83
