Page 166 - ויכוחי אמונה
P. 166

‫‪ | 164‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫והוא דורש על ערכו של ביקור חולים‪ .‬צריך לחזק קיומה של החברה "עזרת עניים" ‪-‬‬
                                     ‫והנה הרב דורש בשבחה של מצוות צדקה בכלל‪.‬‬

‫הרבנים האודסאים ממלאים כהוגן את החובות שמטילים עליהם סמיכת חכמים‬
‫והאמון שרוחשת להם הקהילה‪ .‬השאלה "מה עושים הרבנים?" מכוונת משכבר הימים‬
‫אל כל הרבנים‪ ,‬לרבנים מווילנה‪ ,‬לרבנים מוורשה ולרבנים של כל העולם כולו‪ .‬במשך‬
‫שנות אלפיים נשמעה אותה הצווחה עצמה "מאי אהנו לן רבנן?" והשאלה הזאת‬
‫יוצאת בייחוד מתוך חוג אנשים‪ ,‬שבכלל לא ישרו בעיניהם התעודות העיקריות של רב‬

                        ‫בישראל‪ ,‬ולכן נמצא לפי סברתם‪ ,‬כי הרב אינו עושה מאומה‪.‬‬
‫מן התמימות יש באותה הטענה‪ ,‬שבאים אל הרבנים בנדון חופש המנהגים של‬
‫יהודי העיר‪ .‬מקדמת דנא יש קהילות חרדות וחופשיות בענייני דת‪ ,‬ומצב היהדות‬
‫בקרב הקהילות אינו תלוי רק בהשפעתם של הרבנים‪ .‬אם נעשה חילוף משמרות‬
‫ונעביר למשל את רבני אודסה לוורשה ורבני ורשה לאודסה‪ ,‬קהילת ורשה לא תהפוך‬
‫לחופשית וקהילת אודסה לא תתוקן על ידי זה בענייני הדת‪" .‬נהרא נהרא ופשטיה"‪.‬‬
‫כל ארץ וכל חלק מיוחד במדינה יש להם סיבות בעבר למנהגיהם‪ ,‬ואינם דומים זה‬
‫לזה בצביון החיים שלהם‪ .‬אם באיזו עיר מתנהגים מאז מקדם ברוח הדת‪ ,‬אזי יש לו‬
‫ליהודי הפרטי "דרך ארץ" בפני המסורה העתיקה של אותה העיר‪ .‬הוא מתיירא מפני‬
‫המנהג של הרוב‪ ,‬כמו שהרמב"ן קורא לזה "פחד הרוב"‪ ,‬והריהו ממילא נכנע לו‬
‫ומתנהג כמוהו‪ .‬החופש‪ ,‬למשל‪ ,‬בשמירת השבת בענייני מסחר‪ ,‬באודסה יש לו שורש‬
‫עמוק בהיסטוריה של דרום רוסיה‪ ,‬וזהו נמצא בכלל בקשר אמיץ עם האבולוציה של‬
‫החיים הציבוריים‪ ,‬ההולכים ומשתנים מתקופה לתקופה לרגלי סיבות שונות שיש‬
‫להן אופי כללי עולמי‪ .‬זהו נחשול החיים‪ ,‬הזורם במרוצה טבעית ואי אפשר לעכבו‬

                                                                        ‫בתנופת היד‪.‬‬
‫החופש בענייני הדת בתקופה שאנו עומדים בה‪ ,‬זוהי שאלה כללית‪ .‬המצב של‬
‫היהודים וגם של היהדות בתפוצות הגולה לא טוב הוא‪ .‬אבל אנחנו‪ ,‬כפי שנוכחנו לדעת‬
‫מתוך העבר הגדול שלנו‪ ,‬כי רק הצורה‪ ,‬הקווים והשרטוטים החיצוניים של היהדות‬
‫עשויים להתרשם מתוך גורמים צדדיים ולהיטשטש ולהשתנות באיזו מידה שהיא‪,‬‬
‫אבל גוף היהדות אינו יכול להשתנות אף במאום‪ .‬הוא נשאר בשלמותו לעולמים‪,‬‬
‫העלים נובלים ונושרים מתוך רוחות רעות המנשבות בעולמנו‪ ,‬אבל העץ הזקן עומד‬

  ‫רענן וחזק על מכונו והעלים חוזרים ומתחדשים עליו ביתר רעננות והידור כקדם‪.‬‬
‫הרבנים באמת אחראים לעוון הדור‪ ,‬והמה צריכים תמיד להרגיש את המצב הרוחני‬
‫של העם ולבלי העלם עין מכל הנעשה בישראל‪ ,‬אבל פעולתם יכולה להתבטא‬
‫בדיבור ‪" -‬דבר אל בני ישראל" ‪ -‬לדבר אל העם‪ ,‬לאמץ את לבו ולרומם את רוחו‪.‬‬
‫זהו התפקיד של הרב ועליו למלא אותו כהוגן‪ .‬על שני דברים העולם הרוחני עומד‪:‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171