Page 167 - ויכוחי אמונה
P. 167

‫פרקי זיכרונות | ‪165‬‬

‫על הדיבור ועל המעשה‪ .‬הדיבור שייך לרבנים והמעשה לבעלי הבתים‪ ,‬כמו שאמר‬
‫ה' למשה "אתה לדיבור והם למעשה"‪ .‬ובכדי שיהיו באמת מעשים ותקנות לטובת‬
‫היהדות‪ ,‬על החרדים להתאחד לאגודה אחת‪ ,‬ואזי יוכלו הרבנים לתקן הרבה עניינים‬

                                           ‫הצריכים תיקון בשביל הרמת קרן היהדות‪.‬‬
‫וביחד עם כל זה אסור לנו לשכוח שאודסה מלבד שיש בה כמה אלפים יהודים בעלי‬
‫תורה ויראה‪ ,‬היא בעצמה‪ ,‬בתור קיבוץ שם‪ ,‬בתור קהילה‪ ,‬יש לה הרבה זכויות מיוחדות‪.‬‬
‫וחשוב עוד לציין כאן‪ ,‬כי הערכת החשבון של זכויות ועוונות של גוף ציבורי שלם‪,‬‬
‫כמו עיר ומדינה‪ ,‬לא נמסרה לבן תמותה "ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות‪ ,‬והוא‬
‫היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העוונות" (רמב"ם‪ ,‬תשובה פרק ג‪ ,‬ב)‪ .‬ומתוך זה עלינו‬
‫לזכור‪ ,‬שבשעת שיקול זה שם‪ ,‬בעולם האמת והצדק‪ ,‬אודסה בזכיותיה אפשר שתכריע‬

                                    ‫את וילנה הלמדנית ואולי גם את ורשה החסידית‪.‬‬
‫המוכיח מר ש' אין דעתו נוחה מן ה" ֶארודיציה"‪ 110‬של הרבנים דפה‪ .‬אבל ביחד עם זה‬
‫לא ישרה בעיניו גם "האדיקות הסמויה של אבותינו"‪ .‬אלמלא אדיקות זו‪ ,‬אומר מר‬
‫ש'‪ ,‬היינו זוכים לבתי סמינר‪ ,‬שהיו מעמידים לנו רבנים הגונים כמו בחוץ לארץ‪ .‬יכול‬
‫אני להרגיע את רוחו העגומה‪ ,‬כי בידיעות התורה בוודאי עומדים הרבנים האודסאים‬
‫למעלה מן הרבנים חניכי בית הספר לרבנים בחוץ לארץ‪ .‬ובנוגע להשכלה שלהם‪,‬‬
‫המתבטאת בידיעת ההטפה בשפת המדינה‪ ,‬ובאופן היותר טוב בעשיית קומפילאציות‪111‬‬
‫מתוך דברי ימי ישראל בגרמנית‪ ,‬יש בקרב הרבנים האודסאים כאלה שיודעים גם כן את‬
‫החכמה הזאת‪ .‬טעות גדולה טועה מר ש' גם בדבר האוטוריטט של הרבנים‪ .‬מעצמו אין‬
‫לו כלל להביא ראיה בנדון זה‪ .‬לרבנים דפה יש דווקא האוטוריטט הראוי בקרב ההמון‬
‫וגם אצל חלק גדול של האינטליגנציה‪ .‬הוא מבטא אמנם את העובדה שהרב דורש את‬
‫דרשתו והעם שומע את דבריו‪ ,‬ואומר באירוניה‪" :‬השומעים מקיימים מצוות שמיעה"‪,‬‬
‫אבל מה אפשר לבקש יתר מן שמיעה? ישעיה הנביא מתחנן‪" :‬ה' פתח לי אוזן"‪ ,‬והצער‬
‫היותר גדול של ירמיה הנביא הוא‪ ,‬כי "ערלה אוזנם ולא יוכלו להקשיב"‪" .‬והתורה‬

                                                             ‫נקנית בשמיעת אוזן"‪112.‬‬
‫וגם "הפרופסור" לא יוכל לרפא את "החולה המסוכן" של ש' (לפי מליצתו "קהילת‬
‫אודסה היא חולה מסוכן" וצריך לקרוא לרב גדול פרופסור‪ ,‬שירפא אותו) אם לא יהיה‬
‫לו אותו הכוח והכישרון להשתמש "במצוות שמיעה"‪ .‬יראת הרוממות גרידא הוא חלום‬
‫ומשאת שווא בייחוד בקהילתנו‪ .‬פה שואלים‪" :‬היכן מעשיך?"‪" ,‬היכן פעולותיך?"‬
‫בלשון נוכח‪ .‬ובאופן שהפרופסור יהיה מעוטף גם בחלוקא דרבן הִרשמי‪ .‬אזי היו‬

                                                            ‫‪ 1	 10‬ארודיציה ‪ -‬למדנות‪ ,‬בקיאות‪ ,‬ידענות‬
                                                                         ‫‪ 1	 11‬קומפיציה ‪ -‬ליקוט‪ ,‬לקט‬

    ‫‪ 1	 12‬מסכת אבות ו‪ ,‬ו‪" :‬והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים‪ :‬בתלמוד‪ ,‬בשמיעת האוזן‪ ,‬בעריכת‬
                                                                                      ‫שפתיים…"‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172