Page 178 - ויכוחי אמונה
P. 178
| 176הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
החגיגה בבית הכנסת וגם בתחנת מסילת הברזל בשעת משלוח הצבא לשדה המערכה.
בנאומי בבית הכנסת ציינתי ,כמובן ,את כל חשיבותו של המאורע הזה ואמרתי בין שאר
הדברים ,כי הכתפיות המוזהבות על שכמי הנוער העברי ,זוהי תעודה בהירה ושטר
עדות של בגרות פוליטית בידה של הממשלה החדשה ברוסיה הגדולה .מעל הבימה
בתחנת מסילת הברזל דיברתי על החוש הפטריוטי המפותח אצל היהודי ועל נאמנותו
לחובות האזרח בכל העתים והזמנים ,ובוודאי ימלאו החיילים היהודים את חובתם
בשדה המערכה ,ובזה יקדשו את שם מלכי ישראל וכו' וכו'.
באמת הייתה תקופה זו אחת הגדולות בהיסטוריה האנושית ,והרבה היה בה כדי להרנין
את הלב ולהרים את רוח האדם .אטו מילתא זוטרתא מהפכה כזו ברוסיה הגדולה! ארץ
של שלטון יחיד מקדמת דנא ,ארץ של כפיפות לחצר המלכות לחצרונים ולגנרליים,
ארץ של חוקי יסוד ,מלאים הגבלות קשות בשביל מעמדות בני אדם ,בשביל אומות
שלמות ,ופתאום אין מלכים ואין נסיכים ,אין הבדל בין איש לאיש ,בין עם לעם –
ממשלת עם ושוויון גמור לכל האזרחים.
בטקס של החגיגה בבית הכנסת הברודי היה באמת מה לראות ומה לשמוע .התמונה
של הקצינים העבריים במדיהם הנאים ,הנאומים הליברליים של הגנרלים והנאומים
של הצעירים ,שזכו לתואר אופיצר ברוסיה -זה היה ממש פלאי פלאים ,כעין השתנות
סדרי מעשי בראשית ,וכדאי היה לכאורה לברך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות ,שזכינו
להגיע לתקופה גדולה זו .אבל לאמתו של דבר ,לבו של אדם מישראל לא יכול היה
להשתחרר ממחשבות נוגות לנוכח כל אותה ההמולה של הרבולוציה .כל מי שמסוגל
להציץ באספקלריה המאירה של החיים ולהביט לתוכם של המאורעות ולא רק למעטה
החיצוני שלהם ,לא הייתה שמחתו שלמה כל עיקר .כל אותם הגנרלים ,שהשתתפו
בטקס המפואר בבית הכנסת הברודי ,ובעצמם נאמו על חשיבותה של הרבולוציה ,לא
היה תוכם כברם ,ולבם לא היה כלל וכלל אל הרבולוציה .בשעה שדיבר הקצין היהודי
ַדשבסקי ,נואם ממדרגה ראשונה ,בלהט אש ובפתוס נפלא ,על ההישגים הגדולים של
המהפכה הרוסית ,שעשויה לשנות את פני החיים של העולם -הראו לו הגנרלים פנים
של חיבה וחיבקו אותו מתוך התרגשות .זה היה בתוך בית הכנסת אבל מחוץ לכותלי
בית הכנסת -הם היו שייכים ל"הגברדיה הלבנה" 121.וכשכבשה זו את אודסה רק
למשך ארבעה חודשים ,היא הספיקה להעלות כמה יהודים לגרדום ,ומן הראשונים
היה אותו הקצין דשבסקי ,שבנועם דיבורו "משך" את לבם של הגנרלים ,ורק בזה
הייתה אשמתו ונידון למיתה על ידי בית הדין הצבאי של "הגברדיה הלבנה" .ואותה
"הגברדיה הלבנה" ,ובראשה הגנרל דניקין ,ערכה טבח נורא בקהילות ישראל בעצם
121הגברדיה הלבנה -צבא המתנדבים (חלק מהצבא הלבן) האנטי־קומוניסטי במלחמת האזרחים
ברוסיה .מפקדו היה אנטון איבנוביץ' דניקין.