Page 182 - ויכוחי אמונה
P. 182

‫‪ | 180‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

                                  ‫מומרים‪ ,‬בעלי תשובה‪ ,‬גרים וקראים‬

‫בתוך מאורעות החיים‪ ,‬שהיו תוססים ומכים גלים בעולם הכללי והשאירו פצעי מוות‬
‫עמוקים בגופו של עמנו‪ ,‬חללי מלחמה וחללי פוגרומים‪ ,‬היו חיי היהודי באודסה זורמים‬
‫ושוטפים ביתר מרץ וביתר אומץ‪ .‬האוכלוסייה העברית גדלה אז בכמותה מתוך אלה‬
‫שעזבו את מקומות מגוריהם בערי השדה מפחד המאורעות ובאו לגור בעיר גדולה‪,‬‬
‫שנחשבה למובטחת ביותר מן הפגעים הרעים הבאים בידי אדם‪ .‬וברבות אנשים רבו גם‬
‫העניינים השונים ודין ודברים ביחסי איש לרעהו ואיש לאשתו‪ .‬ובייחוד בשעת חירום‬
‫רבו הדיונים בדבר היתרים לנשים‪ ,‬שנתעגנו עקב המלחמה והפרעות‪ ,‬וזה נתן חומר רב‬

                                                                 ‫בשביל פעולות הרב‪.‬‬
‫בתוך החומר רב הגוונים הזה יש אמנם אפשרות להחיות בזיכרוני עובדות שיש בהן‬
‫עניין רב בשבילי‪ ,‬ולהוציא מתהום הנשייה כמה רגעים שנתנו לי בשעתם קורת רוח‬
‫מוסרית מתוך אותות ההכרה שהראתה דעת הקהל לפעולותיי‪ ,‬אבל מפני שיש בזה נימה‬
‫אישית אולי אין זה עניין בשביל אחרים בשל היות לו ערך ציבורי‪ .‬ומתוך שהרשימות‬
‫הללו הן רק חלק מזיכרונותיי ולא כל זיכרונותיי מובן שצריך לברור את הבר מתוך‬
‫המוץ ולרשום דברים מעניינים ביותר‪ ,‬עובדות מחכימות‪ ,‬שיש בהן תיאור מאלף מתוך‬

  ‫תוכם של החיים‪ ,‬אבל לא סתם עובדות של שגרה‪ ,‬שאין בהן מן החידוש ולא כלום‪.‬‬
‫ובאמת יש בגנזי זיכרונותיי מן התקופה ההיא שעמדתי בראש הרבנות באודסה‬
‫חטיבה אחת מסוימת‪ ,‬הנחשבת אצלי בחשבון פעולותיי בחיים כנכס רוחני חשוב ביותר‪,‬‬
‫הנותן הכרעה כלפי זכות בכף המאזניים של פעולות הרב בישראל‪ .‬חטיבה זו מחולקת‬

                              ‫בזיכרוני לשתיים‪ :‬לפרשת בעלי תשובה ולפרשת גרים‪.‬‬
‫זה מזמן קראתי את ספרו החשוב של שמואל לייב ציטרון בשם "משומדים" ונהניתי‬
‫ממנו הנאה מרובה‪ .‬המחבר לוקח שורה שלמה של מומרים‪ ,‬חכמים ידועים לשם‪,‬‬
‫ומתאר את חייהם ואת הגיגיהם הפנימיים ואת הרהורי התשובה‪ ,‬שהיו מעיקים על לבם‬
‫ומלפפים אותם תמיד על חטאים‪ ,‬שחטאו לעמם ולאלוקי אבותם; ומתוך זה היו עושים‬
‫תמיד מאמצים‪ ,‬בתור כפרה על עוונם לגמול טובות לעמם‪ ,‬שהתרחקו ממנו‪ .‬ביצירתו‬
‫זו מחשף הסופר מסתרי הנפש של התועים‪ ,‬יורד וצולל לפני ולפנים בפינות החבויות‬
‫של לבם‪ ,‬בוחן ובודק בנבכי הנשמה האנושית‪ ,‬מאזין אל הצלילים הנושרים מעל‬
‫הנימין של כינור הנפש המנגן מאליו‪ ,‬ומקשיב לרחשי הלב ולהמיית המצפון ב"תשובת‬
‫החרטה"‪ .‬והרהורי תשובה מבקשים לעצמם ביטוי בפעולות לשם תיקון החטא‪ .‬ואותו‬
‫הנושא‪ ,‬ששימש לציטרון חומר ליצירתו הספרותית‪ ,‬התגלם אצלי בעבודתי במציאות‬
‫הממשית‪ .‬מאז הוכרז חופש המצפון התחילו אנוסי העריצות להשתחרר מן הכבלים‪,‬‬
‫שרוחם הייתה כלואה בהם זמן רב‪ .‬כמה מומרים‪ ,‬שהתרחקו מעמם מתוך אונס‪ ,‬שבו‬

                                                      ‫בתשובה שלמה אל דת אבותם‪.‬‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187