Page 180 - ויכוחי אמונה
P. 180

‫‪ | 178‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫תכף לביאתם לעיר הודיעו "המתנדבים" בכרוזיהם שבאו להכניס סדר‪ ,‬ועל האזרחים‬
‫להושיט להם יד עזרה‪ .‬בייחוד תפסו המה בלבם של בעלי הרכוש והבורגנים‪ ,‬שסבלו‬
‫מן השלטון הסוציאליסטי‪ .‬ביום השנה הראשון לייסוד "הגברדיה הלבנה" עשו חגיגה‬
‫גדולה‪ ,‬והיום הזה היה יומא דפגרא בשביל כל האזרחים‪ .‬בעיתון הרשמי שלהם פרסמו‬
‫דעותיהם של ראשי המוסדות וראשי האמונות השונות‪ ,‬וכל אחד מהם הביע שמחתו‬
‫לבואם של "המצילים" ומכניסי הסדר בחיים וכדומה‪ .‬באו אליי גם כן‪ ,‬כי אשתתף‬
‫ברשימה באותו העיתון כראש האמונה היהודית‪ .‬הייתי מוכרח לתת איזה דבר‪ ,‬אבל‬
‫הרשימה שלי התבלטה בתוך יתר החומר של העיתון בסגנונה המיוחד‪ .‬אני אמרתי‬
‫בפירוש‪ ,‬שעסקן יהודי בשעה זו שצרות וייסורים קשים ומרים התרגשו ובאו על עמו‪,‬‬
‫קשה לו להפנות את רעיונו כלפי עניינים העומדים מחוץ למסגרת השאלה היהודית‪,‬‬
‫ולתת לעצמו חשבון בהיר ִמטיב המצב הכללי של הזמן‪ .‬אבל‪ ,‬הוספתי‪ ,‬זה ברור שעם‬
‫ישראל בכל העתים והזמנים ידע לתת ערך לאותו השלטון המביא משטר וסדר בארץ‬
‫ושומר על השלום בחיי האזרחים‪ .‬ודיברתי קצת על אופיו האמתי של הסוציאליזם לפי‬

               ‫תורת ישראל‪ .‬זהירות והסתייגות יתרה הפיקה כל מילה ברשימה שלי‪.‬‬
‫את הסדר שהבטיחו להנהיג בעיר התחילו "בטיהור הבגידה" בתוך הנוער העברי‬
‫דרך ריגול של בולשת אכזרית מלאה שנאה ושואפת נקמה ליהודים‪ .‬נשאר בלבי רושם‬
‫של אירוע מיתות תלייה שעשו לאור היום לארבעה בחורי ישראל ביחד‪ .‬האומללים‬
‫היו צעירים מאוד‪ ,‬כמעט בגיל של ילדות‪ ,‬ו"נחשדו" שעשו תעמולה נגד הגיוס לצבא‬
‫שהכריזו "המתנדבים"‪ ,‬ולפיכך‪" ,‬למען ישמעו וייראו"‪ ,‬נתלו בפומבי בכיכר של פרבר‬
‫פיריסיפ ביום השוק‪ ,‬שאז באים בהמון מן הכפרים הסמוכים‪ .‬הגוויות נשארו על‬
‫העצים‪ ,‬ועליהן הדביקו פתקאות עם כתובות "בעד תעמולה נגד הגיוס"‪ .‬אלה שידעו‬
‫את הבחורים הבטיחו‪ ,‬שלא היו מסוגלים כלל למעשים כמו אלה‪ ,‬וכל הטרגדיה הזאת‬

       ‫הייתה בתכנית של עריצים לעשות שמה תעמולה לגיוס ולשנאת ישראל ביחד‪.‬‬
‫השלטון של "המתנדבים" באודסה נמשך רק כחמישה חודשים‪ ,‬עד כיבוש אוקראינה‬
‫על ידי צבאות הסובייטים‪ .‬לי לא היה כל מגע עמם‪ .‬רק פעם אחת נבהלתי מתוך הזמנה‬
‫לא נעימה‪ .‬במוצאי יום כיפור‪ ,‬תכף לבואי מבית הכנסת‪ ,‬בא לביתי קצין המשטרה‬
‫ומסר לי הזמנה דחופה לבוא בשעה עשר באותו הערב למפקדה הצבאית של העיר‬
‫(קומנדטורה)‪ .‬הדבר הטיל פחד על בני ביתי‪ ,‬כי בכלל הביטו היהודים על "המתנדבים"‬
‫כעל צעירים פראים ‪ -‬ובשעה מאוחרת בלילה‪ .‬שניים ממקורביי ליוו אותי בדרך זו‪.‬‬
‫אני נכנסתי והמה עמדו בחוץ לראות מה ייעשה לי‪ .‬ראיתי שמתכוננים לאיזה דבר‪,‬‬
‫דיברו בטלפון וקראו לנציגי הז'נדרמריה והודיעו שהכול מוכן וגם הרב כבר בא‪ .‬אחרי‬
‫שחיכיתי כחצי שעה הודיעו לי שאני חופשי הפעם‪ ,‬אבל מחר באותה השעה עליי‬
‫להופיע עוד הפעם‪ ,‬כי יש צורך בי‪ .‬על עצם הדבר שבשבילו הבהילו אותי לא אמרו‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185