Page 196 - ויכוחי אמונה
P. 196
| 194הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
של פוגרומים ברוסיה! הם אף מצאו בנאומי דברי כפירה ביחס לאמונה
הנוצרית .אני אמרתי ,שההבדל בין שני העמים הוא רק הבדל של מורים,
אבל 'אב אחד לכולנו' ,ואיפה הרוח הקדושה ,שממנה נולד ישו? והיכן
אמונת השילוש? היה זה ,לפי דעתם ,הסגת גבול להטיף דברים אלה בפני
נוצרים ובנוכחות הרועה הרוחני שלהם בטקס דתי פומבי .חברי 'האיגוד
של העם הרוסי' פנו בתלונה אל שר העיר ,אבל הלז הסתלק מן העניין
כל זמן שלא פנו אליו מן השלטון לענייני הדת ,והסתפק באיסור לפרסם
את המאורע בעיתונות .שניים מחברי הקואופרטיב ,יהודי ונוצרי ,באו אליי
להביע תודה והציעו לי שכר טרחה .סירבתי לקבל את הסכום .הם טענו,
שאף הכומר קיבל ,אבל רציתי שיהיה איזה הבדל בין הרב ובין הכומר,
בחינת 'שאם יזכה -יבחין' .ובפורים שלחו לביתנו אותה חלה".
ואבי סיים את סיפורו" :משלוח מנות זה מאותו מקום שגרם לי דאגה,
שימש לי עידוד נפש וביסוס נוסף לחגיגת ימי פורים ,שעיקר הסמל שלה
הוא הפיכת יגון לשמחה ואבל ליום טוב ...הזוכר אתה ,בני ,את שני היהודים
מסמרקנד ,אב ובנו ,שנקלעו לביתנו בדרכם לארץ ישראל והוזמנו להסב
עמנו בסעודת הפורים?"
"כן ,אבא ,אני זוכרם היטב .היו אלה אנשים בעלי צורה ,גבוהים .אחד רזה
ואחד בעל בשר .פניהם השחומים היו אדומים ונצצו כנחושת .לבושים היו
בגדים ססגוניים של יהודי בוכרה .הצעיר היה לבוש חלוק משי צהבהב עם
כתמים אדומים וירוקים ,הזקן לבש חלוק ירוק עם פסים אדומים לאורך
הבגד .לשניהם חגורת בד רחבה ,שניהם חבושים כובעי אייל ונועלים מגפיים
אדומים .מעל לחלוק לבשו גלימה ארוכה עם בטנת פרווה .בהיכנסם נשקו
את כף ידך .הם דיברו עברית ורוסית משובשת".
"הרוסית שבפיהם הייתה אמנם משובשת ,אך העברית טובה .הם דיברו
בהברה ספרדית והיו בני תורה .הם הביאו עמם ספרי תורה בנרתיק יקר,
מלאכת מחשבת ,והפקידו אצלי עד הפלגת האנייה".
"כמדומה לי" -אמרה אמא -ששכננו מנדל שסטופל פגע בכבודם והם
נפגעו .אין אני זוכרת בדיוק מה היה".
"נו ,כן" ,ענה אבא" ,מנדל היה בגילופין .בראותו את אורחינו ניגש אל
הישיש ,אחז בזקנו ומשכו בכוח בחשבו לפי תומו ,כי אלה פורים שפילר
(שחקני פורים) .בקושי עלה בידי לשכנעו ,כי הזקן הוא זקן ממש ,ולבושם
הוא בגדם הרגיל .והאורחים אמנם נפגעו תחילה ,אך כשהסברתי להם את
העניין ,מלמלו מתוך צחוק' :שמחת־פורים -מצווה גדולה!' ושתו עם מנדל
לחיים".
("פורים" ,שמורים בלב ,חיים גליקסברג ,עמודים )86-84
