Page 193 - ויכוחי אמונה
P. 193

‫פרקי זיכרונות | ‪191‬‬

‫העשירים והמשכילים‪ .‬וענייני היהודים התפשטו בשטחים שונים‪ ,‬במוסדות הצדקה‬
‫ובבתי חינוך‪ .‬ובתי הכנסיות היו בעצם רק סניף בתוך עבודה רבת הגוונים של הקהילה‬
‫בכללה‪ .‬ועם בואם של הסובייטים התכנסו בפועל כל ענייני הקהילה אך ורק בבתי‬
‫הכנסיות‪ .‬כל ענייני צדקה‪ ,‬חינוך וכדומה עברו לרשות הסובייטים ככל שאר ענייני‬
‫העיר הכלליים‪ ,‬ואלה שעמדו בראש המוסדות הללו ‪ -‬או שעזבו את רוסיה הסובייטית‪,‬‬
‫או שנכנסו לתוך המנגנון של הממשלה כפקידים כל אחד לפי מקצועו‪ ,‬ולא הייתה להם‬
‫כל שייכות להנהלת הקהילה‪ .‬ובית הכנסת נשאר המוסד הציבורי היחידי‪ ,‬המשותף‬
‫ל"קבוצת המתפללים"‪ ,‬שזכות קיומו הייתה נמצאת תחת חסותו של החוק הסובייטי‪.‬‬
‫ועם חכם ונבון ידע לנצל את הזכות הזאת לא רק לשם תפילה‪ .‬במסגרת של בית הכנסת‬
‫נוצרה ציבוריות רחבה‪ ,‬מקיפה את שלושת העמודים‪ :‬תורה‪ ,‬עבודה וגמילות חסדים‪.‬‬
‫החזנות האודסאית המפורסמת הייתה פורחת כמקודם‪ .‬לימוד התורה הלך והתרחב‬
‫בבתי כנסיות‪ .‬וגם ענייני צדקה התנהלו לא באופן רשמי‪ ,‬כי אם בתוקף הרגש של‬
‫"רחמנים בני רחמנים"‪ ,‬שהרי גם הקהילה לא הייתה רשמית ‪ -‬אבל הכול היה נעשה‬
‫במסגרת בית הכנסת‪ ,‬שקיומו היה לפי החוק‪ .‬הרבנים קיבלו משכורתם מבית הכנסת‪.‬‬
‫ועוד מעלה הייתה להם לרבנים בתקופה ההיא‪ ,‬שנחלצו מן הצרה של הרב מטעם‬
‫הממשלה‪ ,‬שבטל לגמרי עם בואם של הסובייטים‪ .‬והכתובת היחידה של הציבוריות‬
‫היהודית כלפי הממשלה היה הרב הדתי‪ .‬וחוג החרדים באודסה הלך וגדל אצל משטר‬

                                                               ‫הסובייטים גם בכמות‪.‬‬
‫הרבה אנשי צורה‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬בעלי רכוש וממון‪ ,‬עזבו את עיירותיהם‬
‫הקטנות והעתיקו את דירותיהם לכרכים‪ ,‬המסוגלים ביותר להסוואה של מעמדם האמתי‪.‬‬
‫וגם רבנים מעיירות הקטנות וכלי קודש בעלי תורה ויראה‪ ,‬כמו זקני השו"בים‪ 140‬מערים‬
‫שונות התיישבו באודסה‪ .‬וכל אלה הסתגלו לעיר הגדולה ונכנסו לבתי כנסיות שונים‬
‫ונעשו לבעלי דעה‪ ,‬לגבאים ולראשים‪ .‬ומן "הפנים החדשות" הללו קיבלה הקהילה‬
‫האודסאית צורה אחרת לגמרי; חגיגות הילולה של צדיקים ואדמו"רים בבתי כנסיות;‬
‫דבקות של חסידים וריקודים בימי שבת ומועד‪ .‬והחסידות בכלל‪ ,‬שהייתה נמצאת כאן‬
‫"בסתר המדרגה"‪ ,‬צפה ועלתה בתקופה זו בשטח החיים הציבוריים‪ ,‬אודסה מעודה לא‬
‫נחשבה לאכסניה של אדמו"רים‪ ,‬ודווקא במשטר הסובייטים באו והתיישבו בה כמה‬
‫אדמו"רים‪ ,‬כמו האדמו"ר מלוצק ר' אברהם קצנלנבוגן‪ ,‬האדמו"ר ר' יעקב רבינוביץ'‬
‫מחרסון‪ ,‬אחיו ר' נחום רבינוביץ' מווזניסנסק‪ .‬ומסביבם הסתופפו חסידים למכביר‬

                                                                    ‫והתפרנסו בכבוד‪.‬‬
‫אודסה היהודית בתקופה ההיא הייתה דומה לעיר גדולה פרובינציאלית מלאה‬
‫חסידים ויראים‪ .‬כמעט שנעלם מן האופק העסקן הטיפוסי המודרני‪ ,‬ובמקומו בא יהודי‬

                                                                             ‫‪ 1	 40‬שו"ב ‪ -‬שוחט ובודק‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198