Page 95 - צעדה לחיים
P. 95
דין וחשבון מחברת עליית הנוער ו'
דגניה ב'
1.6.1947 - 30.8.1946
עם בוא החברה
בימי ציפיה לעליתם הקרובה של "המאה אלף" וכמבשרת העליה הזאת באה חברת
הנוער העולה ו' .סמוך לכך נתקבלה אצלנו גם חברת הילדים מהמחנות וקבוצת עולים
להכשרה .רווח הלב למראה פניהם הרעננים של הצעירים ,לאחר שנות הסבל הקשות
שעברו עליהם .שמחנו על שזכינו להיות בין הקולטים עליה כה גדולה ועל יכולתנו כי
רבה היא .הטרידו קשיי הסידור הראשונים ונקרה בלי הרף במחשבתנו השאלה" :העולים
החדשים הללו ,ששבעת מדורי הגיהינום עברו עליהם ,הככל הצעירים המה? מה פרצופם
הרוחני? ניתנים הם להשפעה מחנכת? היש תקוה להם? וכיצד לטפל בהם?"
בשמחה לבואם ובחרדה לשלומם לווינום מהיום הראשון לבואם אלינו .ויצויין כאן,
שלמרות ההכנות המרובות לקליטת העליה הגדולה והתכניות הגדולות מאז סיום המלחמה,
במשך שנה שלמה ,לא היו בידי הלשכה לעלית הנוער ואף בידי הקבוצה הכלים הראשוניים
לקליטה זאת – חסרו שיכון וחסרו המורים והמדריכים .הנכונות הרבה של הקבוצה ,אותו
מתח מיוחד במינו לקליטת העליה ,שבו התפרקו כל הרגשות העצורים של צער ,חרדה
ורחמים שמלאו ישותנו במשך שנות החורבן האיום – היא שעמדה לנו .איני זוכר אוירה
מחנכת מזוככת יותר מבעת פגישתנו עם העולים והיא שבטלה כל הפגימות והלקויים
בהכנות והוותה את גשר ההבנה והקרבה.
לאופי העליה הזאת
ההתרשמות הראשונה עם הפגישה היתה שלפנינו נוער רענן ,מלא תשוקת־חיים וחדות־
יצירה ואפשר לציין כעת שההתרשמות הזאת היתה נכונה ביסודה .העין בלשה למעמקים,
כדי לעמוד על סוד החיוניות הזאת – כיצד לצרף את העבר מלא הזוועות עם השקט הנפשי
ושווי המשקל החיצוני? מפעם לפעם קלטה האוזן סיפורים מהימים "ההם" וסמוך לכך
התפרצות של צחוק טבעי הבא מעומק הלב.
הרכוש החברתי לא היה רב ,לא בשטח היהודי־הציוני ואף לא בשטח הכללי והפסיחה
בין התבוללות לבין נאמנות יהודית־חלוצית – כעל חוט השערה .תנאי החיים הטובים
בשוודיה והפגישה עם "הגויים הטובים" – עובדה זאת מזכירים לא פעם ומעלים על נס את
יחסם של הילדים השוודיים – פתחו הזדמנויות רבות להשכיח את העבר היהודי :אחדים
מהם אף עמדו לפני הברירה המסויימת ,להתקבל כילדים במשפחות השוודיות או לנסוע
לאמריקה לקרוביהם ובכל זאת הכריעו לטובת הארץ .הנסיון הגדול של חייהם הצעירים
הוא שהורה את הדרך.
שנים של החלמה | 93
