Page 96 - צעדה לחיים
P. 96

‫מסתבר שעובדת עליתם ארצה היתה הזכיה הגדולה של חייהם‪ .‬ולא רק בעובדת קבלת‬
‫הסרטיפיקט – כי הרי באו אחד ממאה – ועל כך יספרו קוריוזים רבים‪ ,‬אלא גם בסיכוי‬
‫הגדול של החיים החדשים‪ ,‬בנקודה הזאת נצטברו כל מאויי לבם המעונה – כאן יבוא‬
‫השחרור‪ ,‬רק כאן המעבר משיעבוד לגאולה‪ ,‬כאן מרחב־יה‪ ,‬חיים אחרים‪ ,‬יחסים אחרים‪,‬‬

                            ‫לימוד חדש ועבודה חדשה‪ .‬כאן יולד מחדש האדם שבהם‪.‬‬
‫מאויים פשוטים‪ ,‬לקרוא ספר ולהבינו‪ ,‬לדעת חשבון‪ ,‬לקנות יכולת לתת מבע לרגש או‬
‫למחשבה‪ ,‬לרכוש מדת־מה של בטחון עצמי רוחני‪ ,‬למצוא ידיד – להחזיר גזילת הילדות‬

                                                                         ‫המיותמת‪.‬‬
‫מאויים שאינם מאומנים על תרבות מעודנת של העליות הקודמות ושתחומם אינו‬
‫חברתי‪ ,‬במובן הרחב של המושג‪ ,‬אלא אישי בלבד ואפילו בעל גוון אגואיסטי‪ ,‬אולם רבי‬

                              ‫ההיקף ובשיעור עצמה כזה‪ ,‬שתובעים תשומת לב מלאה‪.‬‬
‫ומכאן גם נקודת התורפה‪ :‬היכולת האינדוידואלית‪ ,‬כלי המחשבה וכח הרצון‪ ,‬ששובשו‬
‫בעתות הרעה‪ ,‬לעתים קרובות אינם מספיקים כדי להתגבר על קשיים ראשונים שבחיים‬
‫החדשים והאכזבה הולכת וגדלה ומביאה גם לאזלת היד‪ .‬ולהרגשה הקשה שאין להשיב‬

                                                                       ‫את האבידה‪.‬‬
‫ואופינית גם העובדה – שתי צורות לה‪ :‬האחת של לא איכפת‪" :‬כל בך הרבה עבר עלינו‬
‫שאין להפחידנו שוב" – ובה גלוי של העזה ויכולת להסתדר במצבים מסובכים‪ ,‬בטחון־עצמי‬
‫העובר גבולות מקובלים ונראה לנו כמופרז‪ ,‬נטיה להסתכן‪ ,‬בגרות שלא בהתאם לגיל‪ ,‬הרצון‬
‫וההכרח לעמוד ברשות עצמו‪ .‬והשניה – היפוכה של הקודמת‪ :‬חוסר בטחון עצמי‪ ,‬רגשנות‬
‫יתירה‪" ,‬שמירת החוק" ולעתים אפילו פחדנות‪ ,‬חוסר עצמאות‪ .‬ולעתים קרובות מסתתרת‬
‫תחת המסוה המילולי של "לא איכפת" נפש מדוכדכת עצבנית ורגשנית המחפשת משענת‬

                                                                        ‫ומורה דרך‪.‬‬

                                                           ‫בחבלי הקליטה‬
‫כאמור לעיל חסר חבר המורים והמדריכים וחסר שיכון לעולים החדשים‪ ,‬לרשות מפעל‬
‫עלית הנוער לא עמד אף חדר אחד בקבוצתנו‪ .‬על המחסור הראשון התגברנו מהר‪ ,‬אמנם‬
‫לא באופן מלא‪ ,‬והשני גרם וגורם עד היום טרדות וקשיים מרובים‪ ,‬לא היתה אפשרות‬
‫אחרת אלא לשכן באופן זמני בחדרי החברים‪ .‬עונת הקיץ הקלה על מציאת הפתרון הזה‪.‬‬
‫הפגישה הבלתי אמצעית בין בני־הנוער והחברים והילדים היתה בזמן הראשון בעלת ערך‬
‫חנוכי רב‪ ,‬אולם עד מהרה‪ ,‬למרות היחס הטוב אליהם‪ ,‬הרגישו עצמם הנערים כבולים‪ ,‬רצו‬
‫לחדול להיות אורחים‪ .‬וגם חיי החברה סבלו‪ .‬הזמן הראשון לבואם ארצה – הכושר לקשירת‬
‫יחסים חדשים – עבר ולכשבא שנוי בתנאי השיכון כעבור חדשיים ו־‪ 21‬עברו לדירתם‪ ,‬חסר‬
‫היה המלט המלכד הראשון ומסיבה זאת נפגמו חיי החברה לא במעט‪ ,‬ולא מצאו תקונם עד‬
‫היום‪ .‬חסר גם המועדון‪ .‬הפגישות של החברה היו במקומות שונים ומתחלפים מדי פעם‬

                                                                                                                                               ‫‪| 94‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101