Page 115 - ויכוחי אמונה
P. 115

‫פרקי זיכרונות | ‪113‬‬

‫נרמס לנגד עיניו‪ ,‬ומשאת נפשו הקדושה כאילו הפרידו ממנו בחזקת היד‪ .‬אלה שנשארו‬
‫נאמנים לדגלם ובראשם מנחם אוסישקין (הוא לא השתתף בקונגרס השישי כי היה שרוי‬
‫אז בארץ ישראל) קראו לעצמם "ציוני ציון" ועשו תעמולה גדולה לשם מיגורו של‬
‫הרעיון האוגנדאי ולהעבירו ולבטלו‪ ,‬אותו וכיוצא בו‪ ,‬מן העולם הציוני לגמרי‪ .‬ציונות‬
‫פירושה רק ארץ ישראל ולא ארץ זולתה בעולם‪ .‬ולעומתם נוצרה "הסתדרות" קיקיונית‬
‫של טריטוריאליים‪ ,‬שהכירו באפשרות של מקלט בטוח לעם ישראל גם בארץ אחרת‬
 ‫מלבד ארץ ישראל‪ .‬אל המורשים הציונים ברוסיה נספח הפרופסור מנדלשטאם מקייב‪.‬‬
‫הציונים הפעילים‪ ,‬ששבו הביתה מן הקונגרס הזה‪ ,‬הרגישו איזה שיתוק המרץ עקב‬
‫המצב החדש‪ .‬אפילו בעבודה של מסירת דו"ח מן שליחותם בבאזל לא היו חופשיים‬
‫מן השפעה צדדית‪ ,‬שבאה מתוך אותה המפלגתיות הקיצונית של "ציוני ציון"‬
‫והטריטוריאליות‪ .‬לאמתו של דבר גם "המזרחיים" היו "ציוני ציון" גמורים‪ ,‬אבל הם‬
‫התייחסו לכל השאלה הזאת במתינות‪ .‬לא כולם היו מאומרי "הן" (גם אני לא הייתי‬
‫ביניהם)‪ .‬והמה מעצם טבעם‪ ,‬בתור חרדים מחזיקים בנושנות‪ ,‬היו עלולים ביותר לרחוש‬
‫הערצה למנהיג ולא לבעוט בו ולפנות אליו עורף‪ ,‬בחשבם בצדק‪ ,‬שכל העניין של‬
‫אוגנדה הוא רק צרה של ניסיון זמני ובין כך וכך הריהו "צמח בלי יעשה קמח" ולא ֵיצא‬
‫ממנו כלום‪ .‬אבל הציונים הקיצוניים היו מהרהרים אחרי כל מי שרצה לרכך את היחסים‬
‫וללמד איזו זכות על הרצל‪ ,‬ובכלל להוציא מפיו דברי שלום‪ ,‬והיו חושדים בו שהוא‬
‫נוטה לטריטוריאליות‪ ,‬ובכן עבודתו פסולה‪ ,‬הוא מין ואפיקורוס‪ ...‬דרכה של תנועת‬
‫"המזרחי" הייתה מלאה חתחתים מתגרת גורמים שונים‪ ,‬ועתה נתווספו לה מכשולים‬

                                                    ‫מבפנים‪ ,‬בתנועה הציונית עצמה‪.‬‬

                                                              ‫מות הרצל‬

‫הסבל הקשה שהעמיסה מנהיגות התנועה הציונית על הרצל‪ ,‬מחוץ ומבפנים‪ ,‬הראה‬
‫תוצאותיו הנוראות על מצב גופו‪ ,‬בייחוד אחרי הקונגרס השישי‪ .‬מחלתו לא נודעה‬
‫לצירי הקונגרס אלא רק למקורביו בלבד (אמנם ראיתיו בולע גלולות רפואה כשהוא‬
‫יושב בנשיאות הקונגרס)‪ .‬העבודה הענקית רבת הענפים‪ ,‬שעבד ממש בתמצית כוחותיו‬
‫ודמו למען הציונות‪ ,‬המכשולים והאכזבות שפגש על דרכו‪ ,‬האדישות האטומה של‬
‫העשירים‪ ,‬ההתלבטויות שלו עם אילי ההון ביחד עם המבוכות‪ ,‬טרחם ומשאם של‬
‫הציונים בפנים התנועה ‪ -‬כל אלה הכניסו בלבו הטהור רגשי ייאוש‪ ,‬שהחלישו את‬
‫כוחותיו ומיררו את חייו‪ ,‬וכעבור עשרה חודשים אחרי הקונגרס השישי ‪ -‬כ' תמוז‬

                                                         ‫תרס"ד ‪ -‬מת הרצל בווינה‪73.‬‬

                                                                                    ‫‪ 3 	73‬ביולי ‪1904‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120