Page 117 - ויכוחי אמונה
P. 117
פרקי זיכרונות | 115
ובאמת היה המצב לא נעים כלל .כבר היה הכול מוכן .מודעות נדבקו ברחובות ובבתי
כנסיות ברישיון השלטון ,והנה אכזבה כזו .העסקנים ליאון הרשקוביץ ,ד"ר שטיינברג,
בן־ציון ניימרק ועוד ניסו לדבר על לבי ,אבל אני באחת" :רישיון מאת הרב דמתא".
מצב קשה זה נמשך כמה שעות ,וסוף־סוף הביא לי רישיון .אבל כאן אירע מקרה
מעניין .העסקנים באו אל הרב ואמרו לו" :אם ירשה לרב מפינסק לנאום מוטב ,ואם לא,
מן ההכרח שינאם אלתר חזן" (ציוני נלהב "ששנה ופירש" ,והרב שמע את שמו בשאט
נפש) .אזי אמר הרב" :חלילה ,לא ידבר חזן ,כי אם הרב" .אבל למעשה היה אחרת .אני
נאמתי ,ואך גמרתי ...עלה חזן על הבימה ונאם גם הוא ...הציונים באו בערמה אל הרב,
באמרם שחזן ינאם במקומי ,בעוד שהוא בא במיוחד מוורשה כדי להשתתף בהספד.
בעצם הדבר הבנתי ,שהתנגדותו של הרב לציונות מצד עצמה לא הייתה .כאן הסיבה
לסירובו והגורם לסכסוך זו הסביבה שבה נמצא הרב .הוא הכיר אותי ממינסק ,ובוודאי
ידע על מטרת בואי (שנעשתה לפומבי בעיר) ,והוא מתוך חכמה וראיית הנולד כאילו
התכוון לדעתי לעבור על זה בשתיקה -בחינת "לא אומר בה :לא אסור ולא היתר",
והנה התערבו בדבר המתנגדים בה"א הידיעה ,שאינם נושאים כלל באחריות של עניין
ציבורי כל כך גדול ,ומתוך הלחץ מן החוץ הגיע הדבר לידי כך .וסופו של דבר הוכיח
על תחילתו.
צריך לציין ,שההתנגדות לציונות מצד החרדים פגעה בייחוד ברבנים מחברי "המזרחי",
מאחר שפעולתם הייתה מכוונת בעיקר כלפי החוג הזה והמה היו באים במגע ישר
עם המתנגדים הללו והיה להם הכרח להתחשב עם טענותיהם ולפרק את קושיותיהם.
בייחוד אלה הרבנים מקרב "המזרחי" ,שעבדו מתוך פיקחות דעת וזהירות מעשים ,לא
יכלו לפעול סתם כמטיפים ציוניים .ביחד עם עבודתם הלאומית צריכים היו לשמור על
כבודו של דגל הרבנות ולצאת ידי חובת המשמעת של הרבנים שבתוך המעמד שלהם.
בתקופת הרבנות שלי בפינסק הייתי ממלא לפרקים את ההבטחה של הרבנים בשעת
ייסוד ההסתדרות של "המזרחי" לבקר אי אלו מקומות ,ששם מורגש צורך לתעמולה
ברוח "המזרחי" אחרי קבלת הזמנה מחברי "המזרחי" במקומות הללו .היו מקרים ,שהרב
רי"י ריינס ז"ל ,כשבאה אליו הזמנה כזו ולא הייתה בידו אפשרות לנסוע לשם ,היה פונה
אליי לנסוע במקומו ובגדר היכולת שלי מילאתי את בקשתו .ואחרי שנוסדה ישיבת
ִלי ָדה הייתי גם אני בין העוזרים להקמתה ,ותרמתי מזמני (בשנה האחרונה לישיבתי
בפינסק) לביקורים קצרים בעיירות הסמוכות לפינסק בביצות פולסיה לעשות "מעמד"
לישיבה זו ,שתלו בה תקוות טובות ,שהיא תגדל תלמידי חכמים שיישאו דגלם ברמה.
הנסיעות הללו גרמו לי הרבה קורת רוח .נוכחתי שפעולותיי בשטח זה מתאימות לצורך
החיים .הכול הרגישו בנחיצותה של ישיבה כזו ,ובכל מקום נמצאו אישים נכבדים שעזרו
על ידי .אני הייתי להם לפה והם למעשה -לקביעת המעמד בפועל.
