Page 113 - ויכוחי אמונה
P. 113
פרקי זיכרונות | 111
בצאתו מלשכתו התעכב בלכתו והצטרף אל הנוכחים כאן (כולם היו "מזרחיים") מתוך
אהדה מיוחדת לכל אחד מאתנו ,ונכנס עמנו לשיחה בעמידה .בתוך שיחה זו נפלטו
מפיו דברי התנצלות על קושי התפקיד של מנהיג תנועה עממית בישראל .לי היה אז
הרושם ,שהרצל חרג קצת מן הנימוס של מנהיג התנועה ויושב ראש הקונגרס ,כשנכנס
עמנו בדרך הילוכו בשיחה פרטית ביחס אל אישיותו בתור מנהיג ,אבל נראה היה אז
שלבו מלא מרורים וזקוק לצאת מעט מתחומו ולהביע את אשר בלבו החוצה .ולו הלוא
הייתה נטיה מיוחדת אל "המזרחיים" ,שהרי החרדים בכלל המה מחזיקים בנושנות
ואינם מסוגלים לעשות "אופוזיציות" כמו הצעירים המתקדמים .המה בחינת "אחזתיו
ולא ארפנו" -וזה היה אצלו הכול...
במוצאי שבת קודש התכנסו צירי רוסיה לאספה מיוחדת לדון על המצב ובייחוד
בנוגע לעניין אוגנדה .האווירה הייתה כאן מחוממת ביותר .הנאומים יצאו חריפים
וצווחניים והמשא ומתן היה הולך ונמשך עד שעה מאוחרת בלילה מתוך רעש והמולה.
פתאום הופיע הרצל על בימת הנשיאות .הוא בא להבהיר את המצב האמתי של הדברים
ולהביע דעתו הברורה בשאלת אוגנדה .רוח של רצינות ודאגה עמוקה הייתה שורה
על כל הווייתו .ונראה היה מתוך תנועות עיניו וזעזועי פניו רגש של בחילה כלפי כל
אותה התמונה של האספה ,שהייתה מלאה שאון וצעקה .בראשית דבריו הוא ביקש
"לא להפריע לאזרחים השקטים בבאזל לישון את שנתם" ולהשליט שקט באולם,
כראוי לשאלה חשובה כזו ,הדורשת דיון מתוך שלווה ושקט ולא מתוך התרגשות יתרה
ורתיחת הדם ,שמביאה לידי סילוף ההבנה של המצב האמתי .הוא דיבר על הצורך
לקחת בחשבון את המכשולים ,החותמים את הדרך בפני מאמצינו להגיע לארץ ישראל
עצמאית כפי רצוננו ,הכלול בפרוגרמת הציונות .בינתיים הולכת וגוברת שנאת העמים
לישראל באופן מבהיל .היא מתבטאת בגזרות ובפרעות כמעט ברובו של שטח העולם.
ולכן ההכרח מביא בשביל עתידות העם ושלמותו בהווה לשלב בתוך העבודה הגדולה
של הציונות את הגשמת ההצעה של בריטניה ,והיא בתור הוראת שעה תהיה לפי
דעתו דרגה בטוחה להגיע אל תכליתנו בארץ אבות וכו' וכו' .בייחוד התאמץ להוכיח,
שעם התלוי בשלטון זר אין לו אפשרות להישאר בצביונו הלאומי ולשמור על שלמות
דתו .ואפילו בארץ ישראל ,כשלא תהא לנו האפשרות לסדר את חיינו לפי רצוננו אנו,
איך נוכל לשמור על קדושת השבת בענייני מסחר ותעשייה? וכיוצא בזה בכל ענייני
הדת...
והדברים האחרונים הללו יצאו מפיו בתמימות טהורה .וכשאני נזכר היום בדברים
הללו ,שדיבר הרצל על קדושת השבת ,אני אומר בלבי" :מי יגלה עפר מעיניך מנהיג
תמים וישר וראית את הנעשה בארץ הקדושה ,איך קדושת השבת מתחוללת בעיר
