Page 80 - ויכוחי אמונה
P. 80

‫‪ | 78‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫שהעיר הייתה גדולה (בערך שנים־עשר אלף תושבים יהודים) היו מובילים את החתן‬
‫גם מן הרחובות הרחוקים עד בית הכנסת‪ ,‬ואחר כך הלכו המחותנים להביא את הכלה‪,‬‬
‫ובין כך נשאר החתן עומד תחת החופה עם אחד המחותנים או שניים‪ ,‬שנשארו בשבילו‬
‫"לשמרו"‪ .‬ועמידתו של החתן הייתה במתיחות בחשיבות יתרה בהכרת המקום שהוא‬
‫עומד עליו‪ .‬ובאותו הזמן היו הנערים השובבים עושים כנגדו כל מיני העוויות משונות‪,‬‬
‫כדי לעוררו לצחוק מתוך עמידה בטלה עד שמגיעה השעה המאושרה והכלה באה‪.‬‬
‫הסופר דרוינוב מספר ב"רשימות" א' עמוד ‪ ,360‬כי הנערים השובבים משתמשים‬
‫בדוחק השורר בחופה ודוקרים את החתן במחטים‪ ,‬והעלוב הזה מקבל את ייסוריו‬
‫באהבה ‪ -‬מבושה ומצניעות‪ .‬אבל במזריץ' לא היו נערים רעים וחצופים כמו אלה‪ .‬די‬
‫היה להם שעוררו בו צחוק‪ .‬התהלוכה הייתה בלוויית תזמורת של כמה מיני כלי זמר‬
‫ובהמון חוגג‪ .‬במזריץ' הייתה משפחה שלמה של מנגנים בחתונות ושמה של המשפחה‬
‫היה שפילמן (מנגן)‪ .‬גם בדחנים היו למזריץ'‪ .‬זוכר אני את וולוול בדחן‪ ,‬שמילא את‬

                                                                    ‫תפקידו בכישרון‪.‬‬
‫בכל ימות החול היו אומרים "אנעים זמירות" אחר התפילה עם פתיחת הארון כמו‬

   ‫בשבת‪ .‬ביום שהייתה ברית מילה בעיר‪ ,‬לא אמרו "תחנון" בכל בתי הכנסת בעיר‪.‬‬
‫בשבת היו מכבדים את החתן בפתיחת הארון בשעת "אנעים זמירות"‪ .‬החתן שהיה‬
‫נוסע לחתונתו מחוץ לעיר היה הולך בלוויית השמש של בית הכנסת לקבל ברכת‬

          ‫הפרדה מן בעל הבית‪ - 10‬אף על פי שדעתו הייתה לחזור מיד אחר החתונה‪.‬‬
‫הרחבה שלפני שער בית הכנסת הגדול‪ ,‬מלבד ששימשה מקום בשביל שמחת חתנים‬
‫וכלות‪ ,‬הייתה גם מקום מוכן למקרי אבל וצער‪ .‬כל ההלוויות של מתים היו עוברות‬
‫לפני כניסת בית הכנסת הגדול‪ ,‬אבל לא היו מעמידים שם את המיטה (במזריץ' לא היו‬
‫עושים תפילה השכבה בשעת הלוויה)‪ ,‬ורק כשהיו מספידים את המת‪ ,‬אזי היו מעמידים‬

                                                   ‫את המיטה לפני פתח בית הכנסת‪.‬‬
‫במזריץ' היה מנהג ותיק אחד שלא שמעתי עליו בשום מקום בתפוצות ישראל‪.‬‬
‫התפילה בערב של מוצאי שבת קודם ראש השנה הייתה נערכת בבית הכנסת הגדול‬
‫בחגיגיות יתרה‪ .‬החזן הראשי היה עובר לפני התיבה עם מקהלת משורריו והתחיל ב"שיר‬
‫המעלות" "הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות וגו'" (תהלים קלד)‪,‬‬
‫והיה מאריך בניגונים "מהני (אלה) מילי (דברים) מעליותא" של תפילות ימים נוראים‪.‬‬
‫מכל קצות העיר היו נוהרים אנשים ונשים וטף אל בית הכנסת הגדול כמו אל תפילת‬
‫"כל נדרי"‪ .‬הצפיפות הייתה גדולה ביותר‪ ,‬והחשכה של קודם הבדלה עוד החמירה את‬

                                                               ‫	 במאמר ב"העבר" כתוב ‪.15,000 -‬‬
                                                             ‫	 במאמרו על מנהגי החתונה בישראל‬

                                                                          ‫	 מתוך המאמר ב"העבר"‬
                                                          ‫‪ 	10‬בעל הבית ‪ -‬כינוי לרב העיר או היישוב‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85