Page 14 - זני מנגו בישראל
P. 14

‫סקירה היסטורית‬

‫פרופסור חנן אופנהיימר‪ ,‬המנהל הראשון של המחלקה לעצי פרי סובטרופיים‪,‬‬
‫היה האחראי לפיתוחו של ענף המטעים בכלל‪ ,‬ושל ענף מטעי הסובטרופיים‬
‫בפרט‪ .‬הוא דאג לייבא לישראל את מיני עצי הפרי הסובטרופיים השונים‪ ,‬להפיצם‬
‫ולעקוב אחר התפתחותם והתאמתם לאזורי גידול שונים בכל חלקי הארץ — כל‬
‫זאת במטרה לבססם כענפי גידול מסחריים מבטיחים‪ .‬כבר בשנת ‪ 1931‬זיהה‬
‫פרופסור אופנהיימר באחת מחלקות הבדיקה של זריעי המנגו את אחד הזריעים‬
‫כזן פוטנציאלי מבטיח‪ .‬לזן זה חזות מושכת‪ ,‬ופירותיו טעימים במיוחד וחסרי‬
‫סיבים‪ .‬פרופסור חנן אופנהיימר העניק לזן את השם 'מאיה'‪ ,‬על שם אשתו‪ .‬טיפוס‬

                   ‫מעניין נוסף מתקופה זו נקרא 'נמרוד'‪ ,‬שלא הפך לזן מסחרי‪.‬‬

‫פרופסור שמואל גזית‪ ,‬המנהל השני של המחלקה לגידול עצי פרי סובטרופיים‬
‫במכון וולקני‪ ,‬יזם עבודת בירור ראשונה יחד עם מר אפרים סלור‪ ,‬במטרה לאתר‬
‫זני מנגו עמידים לתנאי קרה‪ .‬במהלך עבודה זו אמנם אותרו שני טיפוסי מנגו‬
‫מעניינים‪ ,‬הזן 'טהר' והזן '‪ '6/6‬מחוות צריפין‪ ,‬אך אלה לא נמצאו עמידים לקרה‬

                                         ‫וגם לא היו טובים דיים מבחינה מסחרית‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,1978‬יזמו פרופסור שמואל גזית וד"ר אלי תומר עבודת בירור והשבחה‪,‬‬
‫הפעם בהיקף הרבה יותר גדול מאשר בעבר במסגרת פרויקט מחקר מתוקצב‪.‬‬
‫הם עשו שימוש בכליאת עצים מזני מנגו שונים תחת רשת‪ ,‬לשם קבלת מכלואים‬
‫מכוונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם יצרו מכלואים אחרים בהאבקה חופשית במטע (בהם ההורה‬
‫הנקבי ידוע‪ ,‬אך אין מידע על זהות ההורה הזכרי)‪ .‬לאחר פרישתו של פרופסור‬
‫גזית‪ ,‬ד"ר אלי תומר המשיך להוביל את עבודת הבירור וההשבחה שנים רבות‪,‬‬
‫עד לפרישתו לגמלאות‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬הצטרף גם פרופסור אורי לביא כשותף‬

                                                         ‫לצוות המחקר וכגנטיקאי‪.‬‬

‫כבר בתחילת עבודת הבירור וההשבחה‪ ,‬הקמנו חלקת אוסף של זני מנגו בחוות‬
‫המטעים של מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬חמישה דונם היקפה‪ .‬ברבות הזמן‪ ,‬הכילה‬
‫החלקה כ־‪ 80‬זנים וטיפוסים ממקורות שונים — זנים מסחריים‪ ,‬זני יבוא וזנים‬
‫תוצרי עבודת ההשבחה‪ .‬חלקה זו שימשה ומשמשת עד היום לשלוש מטרות‬
‫עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬חלקת אוסף לשימור‪ ,‬להדרכת נוטעים‪ ,‬סטודנטים וחוקרים‬
‫ולביצוע עבודות מחקר; השנייה‪ ,‬בדיקת התאמתם של זני היבוא לתנאי הקרקע‬
‫והאקלים שלנו — יבול‪ ,‬איכויות הפרי ועוד; השלישית‪ ,‬מקור לאספקת זריעים‬
‫תוצרי הכלאה חופשית בעלי מגוון גנטי רחב‪ ,‬וזאת בזכות מספרם הרב וקרבתם‬

                          ‫זה לזה של זנים ושל טיפוסים שונים הנטועים בחלקה‪.‬‬

‫במסגרת עבודה זו נבחנו למעלה מ־‪ 40,000‬זריעים‪ ,‬חלקם מכלואים מכוונים‬

                    ‫זני מנגו בישראל‪12‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19