Page 15 - זני מנגו בישראל
P. 15

‫ומרביתם זריעים מהאבקה חופשית‪ ,‬שנלקחו גם מחלקות מסחריות שונות ולא רק‬
‫מחלקת האוסף שבמרכז וולקני‪ .‬העבודה החלה בחוות הבשור‪ ,‬שם ניטעו עשרה‬
‫דונם של זריעי מנגו משלושה זנים — 'קנט'‪' ,‬קיט' ו'פלמר' — בצפיפות‪ ,‬במרווחים‬
‫של ‪ 3x5‬מטר‪ .‬מחלקה זו בררו החוקרים כמה טיפוסים‪ ,‬ובהם הזן 'נעמי' (‪)16/36‬‬
‫והטיפוסים '‪'( '1/5‬יפי הנגב') ו־'‪ ,'20/1‬שנבדקו בחלקות מסחריות‪ .‬בהמשך‪ ,‬ניטעו‬
‫חלקות זריעים באותה מתכונת בהיקפים גדולים יותר לצורך עבודת הבירור‪,‬‬
‫ומהם אותרו טיפוסים מעניינים המתוארים בספר זה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בגלל סיבות‬
‫שונות‪ ,‬עברה עבודת הבירור לחוות המטעים בבית דגן‪ ,‬ובשנים האחרונות חלק‬
‫מעבודת הבירור עבר גם לחלקת הבירור באזור סובב כנרת‪ .‬מחלקות אלה בררו‬
‫החוקרים מספר גדול של טיפוסים מצטיינים‪ ,‬חלקם עדיין נבחנים בחלקות בדיקה‬
‫במתכונת מסחרית וחלקם האחר כבר הפכו לזנים רשומים‪ ,‬הנטועים בחלקות‬
‫מסחריות בהיקפים ניכרים‪ .‬הטיפוסים המצטיינים שהפכו לזנים רשומים הם 'שלי'‪,‬‬

                                               ‫'עומר'‪' ,‬נועה'‪' ,‬אגם'‪' ,‬טלי' ו'אורלי'‪.‬‬

‫פרויקט השבחה זה נמשך גם כיום אף בהיקף גדול יותר ובמלוא הקצב‪ .‬ד"ר יובל‬
‫כהן מוביל את הפרויקט‪ ,‬אשר ממשיך באיתור זנים איכותיים יותר המבשילים‬
‫למשך עונה ארוכה — זנים מוקדמים‪ ,‬זני אמצע העונה וזנים אפילים‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫מתקדם מחקר שמטרתו לזהות סמנים גנטיים הקשורים לתכונות הֹורטיקולטוריות‬

     ‫שונות‪ ,‬במטרה לקצר את משך הבדיקה עד לקבלת טיפוסים וזנים חדשים‪.‬‬

                    ‫הכלאות מכוונות בין שני זנים תחת רשת‬

‫זני מנגו בישראל ‪13‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20