Page 86 - צעדה לחיים
P. 86
השתרשות
־ 28במאי 1946הגיעה קבוצת ה"שוודים"
להכשרה בדגניה ב') .קדמה להם קבוצה
שהורכבה משלושה ילדים מסוריה ,שנים־עשר
ילדים ניצולים שעלו בעזרת חיילי הבריגדה היהודית; שלוש
ילדות מעפילות מרומניה ועוד שני ילדים שהגיעו אחר כך(.
בהתחלה הם אומצו על ידי משפחות בקיבוץ ,מפני שלא
היה מבנה מוכן לשכן אותם .את אסתושה קלטה משפחת
רוזנפלד .בנות המשפחה ,נעמי ואביבה ,אביהן ואמן מרים,
קיבלו אותה בזרועות פתוחות .מרים הייתה אישה נמוכת
קומה ומלאה .כיוון שגם היא עצמה הייתה נמוכת קומה,
הבטיחה אסתושה לעצמה להקפיד תמיד על דיאטה ,לטפח
גזרה דקה ,לשמור על הגוף הרענן והצעיר.
כבר ביומם הראשון בארץ ציידו את הילדים ורכשו עבורם
פרטי לבוש .אך משהגיעו לדגניה התברר שלא הביגוד
השוודי ולא העירוני התאימו לחודש מאי בעמק הירדן; מה
גם שהנערות רצו ללבוש רק מכנסיים קצרים וחולצות
בצבע תכלת עם דוגמת ִרקמה תימנית ,כמו שראו אצל
בנות המשק .הילדים רצו מאוד להידמות לצברים .הם
השתדלו לחקות את לבושם ואת הליכותיהם ,חלומם עוד
טרם עלייתם היה להתחבר לילדי הקיבוץ וללמוד בבית
הספר ביחד ִאתם.
בדגניה סימנו את כלי המיטה והבגדים של חברת הנוער
ו' באותיות ח"ח" ,חברת חמדה" על שם חמדה הלוי ,חברת
הקיבוץ ,השליחה שבחרה אותם לעלייה .במכתב שנשלח
אל חמדה מעמיתה לעבודת השליחות נכתב" :מבין אני
לשמחתך שבני נוער הגיעו לקבוצתך .היו בין אלה שאמרו
שאין זה פלא כלל שעם בואם ארצה דרשו להישלח לדגניה
| 84
