Page 184 - ויכוחי אמונה
P. 184
| 182הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
כל מנהגי הדת והתפילות המיוחדות .הרבה והרבה יש לספר מתוך אותה הפרשה של
בעלי תשובה .כמה תיאורים יש להביא מכל אותם עורכי הדין ,הרופאים ,המהנדסים,
הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם שחזרו בתשובה שלמה ובשמחה רבה אל עמם .יש שזכו
והמפנה של חופש המדינה חל בשחרית ימיהם ,ויש שזכו באמצע ימיהם להתנער מצרת
השמד שהעיקה על נפשם ,ויש שרק לעת זקנה יכלו להבטיח לעצמם מקום בתוך קברי
אבותם וזכו לבוא לקבר ישראל .וכל אלה עברו לפניי בביתי או במשרד הרבנות ובאו
עמי בדברים בגלוי לב ,בשפיכת דמעות ,בשיחה נפשית אינטימית .ואם באנו לכתוב
אין אנו מספיקים -רק משני מקרים שנחרתו בזיכרוני אספר כאן.
פעם אחת בא לפניי איש וביקש ממני להזדקק לעניין של החזרת בחורה אחת ליהדות.
היא באה לכאן ביחד עם אמה האלמנה מאחת מערי השדה .והיות שהיא חולנית ושוכבת
במיטתה אינה יכולה לבוא בעצמה ,לפיכך הוא בא להשתדל בעבורה .אמרתי לו שאין
כל אפשרות לעשות זאת שלא בפניה .נחוץ לי לדבר עמה ולשמוע מה בפיה .קבעתי לו
זמן לביקורי אצלה .כשנכנסתי אל החדר מצאתי שם אישה באמצע ימיה ועל המיטה
יושבת בתה ,עלמה כבת עשרים וחמש .על פניה העדינות טבוע חותם של חולשה וצער.
עיניה מאירות ,מפיקות רגשי תודה וסיפוק רוח כי באתי אליה ,ועל כל מהותה שפוכה
תמימות ילדותית־ביישנית .טיפוס אופייני של בת ישראל .תכף נכנסתי עמהן בדברים.
והאישה התחילה לספר לי על מוצאה וייחוסה ,על צער גידול בנים וכו' וכו' ,כדרך
נשים .אני שמעתי כל זה בהמתנה ובסבלנות ,אבל כפי שראיתי מרשמי פניה של הבת,
היא לא הייתה מרוצה מן הסיפור של אמה .רצונה היה שניגש אל עצם העניין ,שבשבילו
באתי לכאן .היא רמזה לאמה מתוך חיבה ,והיא התחילה לספר לי דברים כהווייתם:
"לא אכחד מאדוני הרב ,שקיבלתי חינוך חופשי מהשפעת הסביבה שבה גודלתי .גמרתי
גימנסיה בקישינוב וקלטתי לנפשי רוחה של תרבות רוסית וספרותה .גם אבי לא היה
חרד על חינוכי שיהיה ברוח דת ישראל .אבל בלבי חי הניצוץ היהודי המקרב אותי אל
עמי ומהדק אותי אליו בקשר טבעי לאומי .והנה זה אילו שנים נחליתי מתוך הצטננות
קשה וקיבלתי מחלת הריאה .הרופאים שלחו אותי למרפאות שונות באקלימים חמים
ולא מצאתי תרופה למחלתי .אחר כך מצאו הרופאים ,שהמקום המתאים ביותר בשבילי
היא העיר יאלטה .אבל אני כבת ישראל אין לי רשות לדור שם .בשביל חולים הזקוקים
לרפואה אמנם אפשר להשיג רישיון של ישיבה אפילו מחוץ "לתחום מושב היהודים".
אכן העיר יאלטה יש לה ערך של פלטרין המלך ,הצאר היה יושב בה כמה חדשים
בשנה בחצר "לומ ַּבארדיה" ,ומשום כך אין נותנים רשות ישיבה ליהודים אפילו לחולים
שבאים להתרפאות שם .לא הייתה בשבילי דרך אחרת אלא לקבל תעודה מכומר ,שאני
עזבתי את היהדות ,וזה נתן לי רשות מלאה להתרפאות ביאלטה .האוויר של קרים פעל
עליי לטובה ויש תקווה ,כי בעזר ה' אתרפא ממחלתי האנושה .אבל אותה התעודה,
