Page 24 - ויכוחי אמונה
P. 24
| 22הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
"איש תם וישר ירא אלוהים וסר מרע" גרמו לוויכוח על רוע הסדר שנראה בהנהגת
העולם ,כי יש צדיק אובד בעוניו ורשע מתענג על רוב טוב.
באגדות התלמוד והמדרשים אתה מוצא כמה בירורים של מושגי אמונה וחיזוק עיקרי
תורת ישראל ושלילת תורות אחרות בצורה של ויכוחים בין חכמי ישראל וחכמי אומות
עולם .כבר עמדתי על בירורו של אותו הנושא במקום אחר (הדרשה בישראל פרק
שישי) ושם ביארתי ,כי התכסיס של גדולי ישראל לא היה מעולם לבוא בעקיפין עם
הבריות ולהטיל עליהן את דעותיהם .משא נפשם היה לראות את עמם נושא האידיאה
האלוהית ומפיץ תורת השם בעולם במנהגי חייו המתוקנים ,שיהא שם שמים מתאהב
על ידו ,ושתוך מעשיו הנאים תבוא ממילא ההכרה האלוהית בלב העמים ,ויקוים אז
הכתוב "ישראל אשר בך אתפאר" (יומא ו ,עא) .אבל לענות תוקפיו דבר ולהשיב
למלעיזים על תורתו ,זוהי חובתו של היהודי ,וכבר הורוהו רבותיו" :הווה שקוד ללמוד
תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (אבות ב ,יד) ,ולפיכך היו חכמי ישראל "נדרשים
לאשר שואלים" להשיב להם כדת וכהלכה .רבי יהושע בן חנניא היה מפורסם כנצחן
גדול בוויכוחים ,ובמותו אמרו רבנן "מאי תהוי עלן מאפיקורסין" (חגיגה ה ,עב) .חכם
תלמודי רב אידית הצטיין מאוד בתשובותיו בוויכוחי אמונה ואמרו" :מי שיודע להשיב
כרב אידית ישוב ואם לא אל ישוב" (סנהדרין ל"ח ,ע"ב) .מלבד זה היו חכמי ישראל
לוקחים חבל בוויכוחים של "בי אבידן" – מקום מרכזי מיוחד בשביל בעלי חכמות
ואמונות שונות להתווכח שם (שבת קטז ,א; קנב ,א) .לפי דעת רש"י "בי אבידן" הוא
מקום העשוי להתווכח שם צדוקים ובייתוסים עם עם ישראל במקראות .רבנו חננאל
(שם) סובר ,שזהו בית שמתקבצים שם החכמים ונושאים ונותנים בדיני כל אומה ולשון.
ובעל "ערוך השלם" מביא דעות חכמי זמננו על תכונתם ותעודתם של "בי אבידן"
ו"בי נצרפי" 10שנזכר גם כן כמה פעמים בגמרא.
החכמים היו מפיקים תעלומות חכמה ומוסר גם מתוך ויכוחים העשויים בצורה של
שקלא וטריא בין כוחות הנפש של האדם .כמו בעל "חובות הלבבות" שערך ויכוח
איוב א ,ח
במקור – לנצחן
חבל – חלק (כגון :חבל ארץ – חלק מהארץ)
בבלי ,שבת קטז א ,רש"י :דבי אבידן – ספרים שכתבו להם המינין להתווכח עם ישראל ומקום
שמתווכחים שם קרי ליה בי א בידן.
בייתוסים – כת של יהודים בימי בית שני שכפרו בקדושת התורה שבעל פה ובכמה מעיקרי
האמונה שלח כמי התורה בדורם ,והיו קרובים בהשקפתם לצדוקים.
חנוך קאהוט – ( )1894-1842ספרו החשוב "ערוך השלם" הוא מעין פירוש על הערוך של ר'
נתן ב"ר יחיאל מרומא
תעודה – יעד ,מטרה ,תכלית
10רש"י :לבי נצרפי – עבודה זרה וכך שמה
