Page 50 - ויכוחי אמונה
P. 50

‫‪ | 48‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

                                      ‫ויכוח רביעי‬

                                                                     ‫אזרחים נכבדים!‬
‫מתוך נאומו של המרצה‪ ,‬שנגע בכמה פרטים שאינם שייכים כלל לענייננו‪ ,‬יוצא רעיון‬
‫עיקרי אחד‪ ,‬כי החכמה והאמונה המה שני דברים המתנגדים זה לזה‪ .‬ומובן‪ ,‬שהוא עומד‬
‫על צד החכמה להיות לה לסתירה מפני אויבתה האמונה‪ .‬וכמו כן היא דעתו של חלק‬
‫ידוע מן חברת האדם דהאידנא‪ ,‬כי יש בעולם שני כוחות רוחניים כבירים המתנגשים זה‬
‫עם זה – החכמה מעבר מזה והאמונה מעבר מזה‪ ,‬וכשתנצח החכמה תבוא גאולה לעולם‬
‫והאנושות תיוושע תשועת עולמים‪ .‬אבל כשהניצחון יהיה חס ושלום על צד האמונה‪,‬‬

                                   ‫אזי החושך יכסה ארץ והעולם יהיה חוזר לאחוריו‪.‬‬
‫דעה זו היא טעות מעיקרה ואין בה אף ניצוץ קל של אמת‪ .‬האמונה אינה עומדת כלל‬
‫מחוץ לגבול החכמה‪ ,‬כי מעודה היא נמצאת מתוך הטרקלין של המדע האנושי‪ .‬היא‬
‫אחת מן החכמות היותר חשובות בעולם החיים‪ ,‬שיש לה ספרות שלמה וחשובה עד‬
‫מאוד‪ ,‬המשתרעת על משך של אלפי שנה‪ ,‬וכל גדולי העולם התעסקו בבירור החכמה‬
‫הזאת לצדדיה השונים‪ .‬אך בעוד ששאר החכמות עוסקות כל אחת מהן במקצוע מיוחד‬
‫של צורכי החיים השונים‪ ,‬האמונה יש לה עסק עם החיים עצמם ותכליתם‪ .‬האמונה היא‬
‫פילוסופיה של החיים‪ .‬היא מתחקה על שורשה של מהות החיים בשביל האדם‪ ,‬ובאה‬
‫לידי תוצאות הגיוניות ידועות בבירור השאלה של אחרית חיי אנוש על הארץ‪ .‬האמונה‬
‫ת ֹוֶרה לאדם במה לז ּכות אורחו בחיים ונותנת לו מגמה בימי חלדו ואחרית של חיי נצח‪.‬‬
‫כל בן אדם‪ ,‬כיוון שיוצא ממצב הילדות ובא לכלל בר דעת‪ ,‬הרי הוא מחשב חשבונו של‬
‫עולם ומבלי משים מתחלת השאלה של תכלית החיים לנקר במוחו‪" :‬מה יתרון לאדם‬
‫בעמלו שיעמול תחת השמש?" כיוון שמתחיל האדם להסתכל בעיני השכל אל כל אשר‬
‫מסביב לו‪ ,‬אי אפשר שלא יתעורר לבו אל מצבו המדוכא בעולם‪ .‬הוא רואה איך כי הכול‬
‫בטבע הבריאה מוצק וחזק – "יום ולילה קיץ וחורף לא ישבותו"‪ 78,‬כוחות הטבע כבירים‬
‫ונצחיים‪ ,‬הכול הולך וסובב ומחדש ימי נעוריו‪ ,‬ורק הוא השולט בבריאה‪ ,‬הולך תמס‪79‬‬
‫כל היום‪ ,‬הולך ומתנוון ע ֵדי שובו לעפרו‪ ,‬רק עליו שפוכה חמת הכיליון‪ ,‬רק עליו נחרץ‬
‫משפט מוות ואבדון במרחבי אין קץ של היקום והזמן‪ .‬רק האדם חונן בכוח ההכרה של‬

        ‫האחריות המוסרית המוטלת עליו בעד מעשיו – "יוסיף דעת יוסיף מכאוב"‪80.‬‬
‫ואחרי הסתכלות זו אי אפשר שלא יהא האדם שואל לנפשו‪ :‬למה כל העמל הזה‪ ,‬למה‬
‫חיי הבל הקצרים‪ ,‬הכלום כצל עובר בתוך איתני הטבע‪ ,‬העומדים וקיימים שנות עולם?‬

                                                                                   ‫‪ 7	 8‬בראשית ח‪ ,‬כב‬
                                        ‫‪ 7	 9‬תהלים נח‪ ,‬ט‪" :‬תמס יהלוך" – הולך ונמק‪ ,‬נחלש ומתנוון‬

                                                                                      ‫‪ 	80‬קהלת א‪ ,‬יח‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55