Page 52 - ויכוחי אמונה
P. 52
| 50הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
אבל לא להוציא מזה מסקנה בלתי הגיונית כלל וכלל.
בוודאי אפשר היה לראות מראש כי המרצה ,לפי הלך רוחו והוכחתו הפנימית ,מכחיש
אפשרות קיום הנפש אחרי מות הגוף ,כי אז הלוא הנפש חסרה משען חומרי לשלוט
עליו .אך למה אינו מכחיש גם כן אפשרות של חיבור עצם רוחני בגוף חומרי ,שזהו דבר
בלתי מושג ומצטייר בשכל האנושי? ואף על פי כן אנו רואים ומרגישים זאת במציאות.
וזוהי עובדה ממשית ,שאין כל בן אדם יכול להכחישה! וצריכים אנחנו להודות ,כי
השגתנו קצרה מהבין בעניינים הנוגעים לנפש האדם .וכבר אמר החכם קאנט" :הנה
רחוק ממני לדעת ,איך יהיה מעשה הנפש בפרדה מן הגוף ,כמו שנעלם ממני איך
באה בראשונה אל הגוף ,ובכלל אין אני יודע גם כן ,איך אני נמצא חי ואיך יפעל
עצם רוחני על גוף חומרי?" (קאנט'ס פערמישטע שריפטן ,2 81עמוד .)314ולשווא
אפוא נבקש מופתים שכליים בעניינים העומדים מחוץ לשכלנו .וכבר אמרו חכמים ,כי
מפאת שכוח התבונה שבקרבנו שוכן בגוף חומרי וכל ההרגשות הבאות אלינו מחוץ
יוצאות מן מוחשים גשמיים ועוברות דרך חושים גשמיים ,ולכן כל השגה והכרה אצלנו
היא רק מלובשת חומר ,ואין בטבענו שום ציור ורעיון לשפוט על עצם רוחני ,הנעלה
מעל כל חומר .ואנו רואים איך כי האדם מוגבל בחושיו .כל אחד מן החושים יש לו
תעודה מיוחדת ,שאין החוש השני יכול למלא מקומו .כשאדם משולל חוש הראות,
העולם חשך בעדו ואין חוש הריח או חוש השמיעה יכול לתפוס מקומו .ותפקיד של כל
החושים ביחד כלול רק בחוג צר של צורכי האדם .ואלמלא היו אצל האדם עוד חושים
בוודאי שהיה מתרחב אז חוק הרגשתו והיה רואה ומבין הרבה דברים המכוסים ממנו
היום .עכשיו ,שהאדם מוגבל רק במספר מצומצם של חמשת חושים ,בעל כורחו הוא
מסתפק בחלקו ,רואה ואינו רואה ,שומע ואינו שומע .ואפילו בעניינים של חיי החומר
דעתו של אדם קצרה ,ומה גם בענייני הנפש ששגבו מבינת אנוש.
המרצה מתרעם על האכזריות שנעשתה למלך שאול ,כי הסיר אותו שמואל ,על פי
מצוות ה' ,מהיות מלך על ישראל בשביל שנכמרו רחמיו על אגג והשאיר אותו בחיים.
שאול כאיש פרטי אמנם כדאי הוא לסנגוריה כזו ,אבל בתור מלך ראוי היה לאותו
עונש ,כי מכיוון שהדבר נוגע למצב הממלכה אין מקום לוויתורים ,וט ּוב לבו של שאול
להיות מעביר על מידותיו ,עלול היה להמיט שואה על ענייני המדינה כולה.
כמו בוויכוח הקודם ,המרצה מחזק את דעתו גם הפעם ,כי המוסריות אינה זקוקה
לאמונה .ובתור ראיה הוא מביא עובדה ,כי הרבולוציונר הידוע הנסיך קרפוטקין עזב
את ביתו ואת רוב עושרו והשליך את נפשו מנגד בשביל תועלת האנושות .ולא רק
את עושרו החומרי ,כי גם מה שחשוב ביותר ,את עשרו הרוחני ,כבוד סופרים וכישרון
היצירה שהצטיין בו ,הביא לקרבן על מזבח האידיאל הרוחני שלו ,כי עשרות בשנים
8 1לקט כתבי קאנט
