Page 47 - ויכוחי אמונה
P. 47

‫ויכוחי אמונה | ‪45‬‬

‫עליון‪ ,‬בורא העולם ומנהיגו‪ .‬ואם יבוא אדם ויאמר‪ ,‬למשל‪ ,‬כי הבית שאנו נמצאים בו‬
‫נבנה מעצמו‪ ,‬בוודאי שנאמר עליו כי הוא מטורף בדעת‪ ,‬מאחר שמן הנמנע שיהיה‬
‫דבר עושה את עצמו‪ .‬ובאופן זה‪ ,‬בעל אמונה תפלה והכופר בה' – שניהם עומדים על‬
‫נקודה אחת שהיא מחוץ לגבול האמונה‪ ,‬שיסודה השכל הישר‪ ,‬החופשי מכל הזיה ודעה‬

                                                                               ‫כוזבת‪.‬‬
‫כמה קלושה הוכחתו של המרצה‪ ,‬שכל מי שמאמין בה' צריך להראות מהותו‪ .‬אדרבה‬
‫הכופר במציאות הבורא ידו על התחתונה ועליו הראיה‪ .‬השמים והארץ וכל צבאם כולם‬
‫מספרים כבוד אל‪ ,‬וכל זמן שלא יביא הכופר ראיה מוכחת בשלילה נגד הבורא‪ ,‬הרי‬

                                                             ‫מציאותו עומדת ותקפה‪.‬‬
‫וגם זאת צריך לדעת‪ ,‬כי חסרון ידיעה במהותו של דבר אינו מכחיש ישותו של‬
‫אותו דבר‪ .‬עניין זה מוכיח לנו כל מקרה קל בחיי יומיום‪ .‬הולך אדם ברחוב‪ ,‬והנה אבן‬
‫מושלכת אצלו‪ ,‬והאבן במרוצתה פוגעת בגופו של אותו אדם‪ .‬הרי האדם מרגיש תנועת‬
‫האבן בגופו בחוש המישוש שלו‪ ,‬רואה אותה בעיניו בחוש הראייה שלו‪ ,‬ומתוך רעידת‬
‫האוויר מגיעה גם לאוזנו מרוצת האבן ותופס אותה בחוש השמיעה שלו‪ .‬ובעזרת השכל‬
‫בא האדם לידי הכרה‪ ,‬כי אי אפשר שתידחה האבן בלי כוח הדוחה‪ ,‬מפני שכל פעולה‬
‫באה רק מתוך כוח הפועל והוברר לו בוודאות גמורה‪ ,‬כי איזה איש השליך את האבן‪.‬‬
‫אבל בנוגע לשאלה על דבר מהותו‪ ,‬צורתו ותכונתו של אותו האיש זורק האבן‪ ,‬אין‬
‫ביד השכל לתת אפילו פתרון כל שהוא‪ .‬ומובן כי החיסרון של ידיעה בנוגע למהותו‬
‫של האיש אינו יכול לבטל את הידוע כבר בדבר ישותו של משליך האבן‪ ,‬מאחר שזה‬
‫נתאמת מן השכל ואין כל אדם יכול להכחישו‪ .‬ויפה אמר הפילוסוף הרמן כהן‪" :‬די לנו‬

                  ‫לדעת כי יש לעולם בורא‪ ,‬ויותר אין צורך לדעת ואי אפשר לדעת"‪.‬‬
‫המרצה מוכיח מן הכתוב "בצלם האלוהים ברא אותו"‪ 75‬כי תורת ישראל אינה מרחקת‬
‫הגשמת הבורא‪ .‬אבל באמת המילה "צלם" אינה מציינת צורה חיצונית‪ ,‬אלא תכונה‬
‫טבעית ושכלית (מורה נבוכים‪ ,‬מאמר א'‪ ,‬א')‪ ,‬וכן הוראת המילה הזאת ברוסית (‪.)образ‬‬
‫תכנית וסדר הפעולה או הרעיון‪ ,‬ומה שהזכיר המרצה בדרך אגב על דבר אהבת ה'‪,‬‬
‫מזה גם כן אין ראיה על הגשמת הבורא‪ ,‬כי מושג אהבה אין צריך להבין בהוראתה‬
‫הפשוטה‪ ,‬כאהבת איש לרעהו‪ ,‬אלא במובן נטייה נפשית של נשמת האדם הנמשכת‬
‫למקורה‪ ,‬ומושג אהבת ה' מציין הכרת המקור הרוחני שממנו נובעת נפש האדם בתור‬
‫חלק אלוה ממעל‪ .‬ולכן תורת ישראל מיוסדת על הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬כי‬
‫אהבת הבריות היא תוצאה ישרה מתוך אהבת ה'‪ ,‬כי מאחר שאתה מכיר שנפשך נחצבת‬
‫ממקור רוחני אחד ביחד עם כל בני אדם‪ ,‬ואותו המקור מאחד אותך עמהם‪ ,‬בוודאי‬
‫שנפשך תמלא אהבה לרעך; כי רק "גופים מחולקים"‪ ,‬אבל הנפש אין בה כל פירוד‬

                                                                                   ‫‪ 7	 5‬בראשית א‪ ,‬כז‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52