Page 88 - ויכוחי אמונה
P. 88
| 86הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
הודיע לי שעשה חוזה עם מורה מפורסם ללמוד עמי שפת המדינה (רוסית) ולימודים
כלליים .והוסיף שזה נחוץ על פי התורה ,כי "טוב תורה עם דרך ארץ" .בלימודים הללו
הצלחתי ,ובמשך זמן לא רב ביותר רכשתי ידיעת השפה הרוסית על בוריה .מלבד זה
למדתי גרמנית ,צרפתית ,פולנית (ובזמן מאוחר רכשתי גם ידיעות באנגלית) .באותו
הזמן השתתפתי גם בשיעורים של הד"ר טוביה רוזנבלום ללימודי המתמטיקה ,אלגברה
וספרות .השיעורים הללו התקיימו פעמיים בשבוע -שעה אחת לכל שיעור20.
כפי שאנו רואים בא מפנה בתהליך חינוכי .עד אז הייתי נמצא בכל הוויתי ונפשי אך
ורק בתחום בית המדרש .כל גידולי והתפתחותי ,מחשבותיי והגיגיי התרקמו על דפי
הגמרא ,ובהם היו כל חיי רוחי ,והנה התחולל פתאום בשבילי מעבר אל אופק חדש לגמרי.
מתוך לימודי קודש אל דקדוקי שפות זרות ,אל כריסטומטיות 21של פולסון ,נלחוב ,אל
לימודי אלגברה .מתוך התמדה בגמרא ומפרשיה ,רי"ט אלגזי" 22שב שמעתתא" 23אל
קריאה של יצירות ספרותיות שונות בלשונות העמים .מעבר חותך כזה אמנם עושה
רושם בנפש ,שהרי להשכלה חילונית בכלל יש תוצאות רוחניות כשלעצמה ,אבל אינו
מביא מהפכה נפשית ,בחינת "שינוי ערכין" וכדומה .ואם אנו רואים צעירים מכיוון
שנתפסו להשכלה מתרוקנים מתורה וממצוות ,יש בזה גורמים צדדיים סובייקטיבים
המשפיעים על רוחם .הסביבה גורמת ,והנהגת המורים משפיעה24.
בתוך האופי של עיר מולדתי הייתי חסר לגמרי גורמים שליליים כמו אלה .מזריץ' לא
הייתה עיר חסידית המקופלת לתוך תוכה והמתכווצת בהרגליה המפלגתיים ובמנהגיה
המקומיים שמשמשים לה חומת ברזל בפני העולם החיצון .היא הייתה עיר חרדית
ומקום תורה ,אבל לא הייתה מבודדת בתחום שלה .לא היה לה גוון וצבע מיוחד משלה.
כעיר חרדית של שלומי אמוני ישראל היא הייתה מושפעת מכוחה של ליטא ,וגם
במידה ידועה ממרכז היהדות של מערב אירופה; ולפיכך מבטם של אנשי מזריץ' לא
היה צמוק ,ותפיסת עולם שלהם הייתה רחבה מתוך היגיון של החיים הממשיים .ומשום
כך אין פלא שהשכלה כשהיא לעצמה לא נחשבה אצלם לעברה ,וממילא לא הייתה
גוררת עברה .זאת אומרת "המשכיל" ,שלא נחשב לחוטא בגלל השכלתו ,הריהו נשאר
" 20השיעורים הללו ...לכל שיעור" -מתוך המאמר שפורסם ב"העבר"
21כריסטומטיה -מקראה
2 2רי"ט אלגזי -רבי יום טוב אלגזי ,נקרא גם מהרי"ט ()1802-1727
23שב שמעתתא -חיבור בכללי הש"ס מאת ר' אריה לייב הכהן בעל ספר "קצות החושן"
24קטע שהרב גליקסברג מחק בכתב היד" :ואלה הקיצוניים ,הרואים בלימודים הכלליים סכנה
ליהדות ,אמנם אלא טועים .לימוד החכמות זהו צורך חינוכי בפני כל אדם באשר הוא אדם,
וידיעות החכמות אינן יכולות לשמש סימן לחופשיות בענייני דת ,כמו שחסרון ידיעות הללו
אינו סימן לחרדיות בדת .וידוע ,שגדולינו ומורינו היו גדולים גם בחכמות ,ואין זה סובל אריכות
מאחר שזהו מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה .ולפי דעתי כל מי שאומר שהיהדות שוללת
ידיעות החכמות הריהו מפחית ערכה של היהדות ומחלל את שמה כלפי חוץ וכלפי פנים".
