Page 92 - ויכוחי אמונה
P. 92
| 90הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
הנסיעה ,שלמעשה ארכה ארבע שעות ,נדמתה לי כרגעים אחדים וכחלום נעים.
נכנסנו לסוויסלוביץ' ערב שבת בבוקר .מורגש היה ַּבחוש הצביון המיוחד של ערב
שבת ,השפוך על העיירה .הסימנים האופייניים של הכנה לקבלת שבת מלכתא נראים
היו על כל צעד ושעל .בייחוד הובלטה לעינינו דמותו של איש שיבה ,בעל צורה ובעל
קומה וקופסה גדולה של צדקה בידו והולך מבית לבית" .הנה זהו ר' מוטל המלמד
בתלמוד תורה ,הסובב בכל ערב שבת לאסוף נדבות" -מבאר לי בעל העגלה.
הנוף של סוויסלוביץ' מקסים ביופיו הטבעי .העיירה יושבת בין יערות עד ושני נהרות
(סוויסלוץ ובריזינה) רוחצים אותה משלושה צדדיה .בן אדם עדיין לא הספיק להוסיף
כאן נופך משלו לטבע הבריאה ולא זיכה אותה בתיקוניו מאוצר התרבות האנושי .בכל
שטח העיירה האדמה ערומה כביום היוולדה .אין בה מדרכות וכבישים רצופי אבן ,ורק
רגלי אדם כבשו לעצמן דרכים ושבילים .אין כאן בתי חומה צפופים זה לזה כבכרך,
רק בתים נמוכים של עץ ,בנויים במידת ההכרח המינימלי לצורך דירה בשביל משפחה
אחת .הבתים מבודדים זה מזה לאורך רחוב רחב ביותר ,ואין אדם אומר לחברו צר לי
המקום ,יש כאן מרחב אוויר ואור למדי.
וכשם שהעיירה עצמה הייתה פשוטה וטבעית בלי קישוטים חיצוניים ,כך אנשיה היו
תמימים וישרים .מרביתם היו עובדים קשה ברפסודות על נהר בריזינה ,ומיעוטם בעלי
מלאכה ובעלי חנויות ,אבל כולם היו נהנים מיגיע כפם ולא היו ביניהם הולכי בטל
כלל .כולם היו יראי ה' ,שומרי תורה ומצוות .חופשיים בדת כמעט שלא היו נמצאים
בסוויסלוביץ' .כולם מכל המעמדות והחוגים היו צייתנים למשמעת התורה ומבקרים
בבתי כנסיות בכל יום או בימות שבת ויום טוב .מבחינה ציבורית בתור קהילה בישראל,
עיירה זו הייתה ספוגה רוח ישראל סבא ולא היה חסר בה אף אחד מן מוסדות הציבור,
המשמשים יסוד לקהילת ישראל :בתי כנסיות ,תלמוד תורה ,מקווה טהרה ומרחץ
ציבורי ,הכנסת אורחים ("הקדש") ,גבאי צדקה שונים ,חברות ללימוד התורה וכדומה.
כמו בכל הקהילות ,גם קהילה זו הייתה נחלקת לחוגים שונים :בני ההמון ,בעלי
בתים חשובים ,נגידים וגבירים .היו כאן משפחות הגונות ,כמו משפחת לוין ,משפחת
קבקוב ועוד .ראש משפחת לוין ,המסונפת לכמה בתי אבות ,היה ר' שמואל חיים לוין,
סוחר דעתן ,איש טוב וישר ,והוא היה הנגיד בעיירה .בנו הוא הד"ר שמריהו הלוי לוין,
סופר ומטיף ,ממנהיגי הציונים .ב"זיכרונותיו" ארבעה כרכים ,תופסת מקום מיוחד עיר
מולדתו זו" 37.הגביר" של העיירה היה ר' דב קבקוב ,עשיר מופלג ובעל נכסים ,מן
הסוחרים הגדולים ביערות בפלך מינסק .הוא היה מחסידי חב"ד .חתנו ר' ישראל־דב
37משפט שהרב גליקסברג מחק בכתב היד" :חתנו היה ר' אשר שפ ַראי ,למדן גדול וקצת חופשי
בדעות".
