Page 97 - ויכוחי אמונה
P. 97

‫פרקי זיכרונות | ‪95‬‬

‫ובעל השכלה‪ ,‬ור' אהרון דוד חורגל‪ ,‬גדול בתורה ובעל שכל חריף‪ .‬המרצה של המוסד‬
‫היה במשך כמה שנים הרב יצחק ניסנבום‪ ,‬שגם הוא למד בקיבוץ של הגדול במינסק‬
‫והגיע לסמיכה‪ .‬אבל הוא עקר לביאליסטוק אחרי שנתמנה למזכיר לענייני "חיבת ציון"‬
‫אצל הגאון ר' שמואל מוהליבר‪ .‬ומיני אז נפסקה פעולת "נצח ישראל" מחוסר איש‬
‫שימלא את מקומו של הרב ניסנבוים‪ .‬לעבודה זו דרוש היה איש חרד יודע תורה במידה‬
‫גבוהה ובעל כישרון בהטפה ומשכיל יודע את החיים‪ .‬ומועמד כזה לא מצאו מנהלי‬

                     ‫המוסד במשך כל שלוש שנים מאז עזב הרב ניסנבוים את מינסק‪.‬‬
‫מכיוון ששמעו שנתקבל לתוך הקיבוץ איש שכמותי באו אליי והציעו לפניי לקחת‬
‫על עצמי משרת מרצה ב"נצח ישראל"‪ .‬זה היה בשבוע פרשת וירא תרנ"ח‪ 47,‬והציעו‬
‫לפניי בשביל הרצאה של בחינה את הנושא "חינוך הבנים ונסיון העקדה"‪ ,‬זאת אומרת‬
‫שפרשת עקדה תשמש לי בסיס בשביל הרצאה על חינוך הבנים‪ .‬מאיזו סיבה נדחתה‬
‫ההרצאה לשבת הבאה פרשת חיי שרה‪ .‬הרחבתי את מסגרת הנושא עד כדי צורה שכזו‪:‬‬
‫"הביטו אל אברהם אביכם"‪ ,‬כלומר בהרצאה שלי צריכה הייתה להתבהר תמונה שלמה‬
‫מחיי אברהם אבינו‪ ,‬דעותיו ופעולותיו‪ ,‬הכרת הבורא‪ ,‬מסירת נפש‪ ,‬הכנסת אורחים‪,‬‬
‫שלום וגם ניסיון העקדה‪ .‬בשבת בערב התקיימה ההרצאה‪ ,‬שארכה כשעתיים‪ ,‬וכשגמרתי‬
‫אותה ניגשו אליי ראשי המוסד ואמרו לי "אחינו אתה"‪ .‬ובכן נתחדשה גם הרצאה זו‪,‬‬

      ‫הפעולה של המוסד "נצח ישראל"‪ ,‬שלא פסקה בכל חמש שנות שהותי במינסק‪.‬‬
‫כושר ההבעה וההטפה נתגלה אצלי עוד בישבי אצל חותני ז"ל‪ ,‬כשהייתה לי כמה‬
‫פעמים הזדמנות למלא את מקומו בלימוד פרשת השבוע לפני החברה‪ .‬עם ההתמדה‬
‫בלימוד ההלכה הייתי קובע לי עתים‪ ,‬בייחוד בערב שבת‪ ,‬ללמוד ספר האלשיך‪ 48‬על‬
‫התורה‪ ,‬ומצאתי בו עניין רב‪ ,‬ועד היום נחרת בלבי הרושם של עומק רעיונותיו בביאור‬
‫מאורעות האבות ופירושיו הנפלאים למצוות התורה‪ .‬עיינתי גם כן הרבה בספר "עקדת‬
‫יצחק" של רבי יצחק עראמה‪ 49‬ובעוד ספרי דרוש קלאסיים‪ .‬אבל קריאתי בהם הייתה‬
‫מתוך עיון של ביקורת עמוקה לפי יסודות ההיגיון הישר‪ ,‬שמצא לו אחיזה בכל תהליך‬
‫מחשבתי וכושר השיפוט שלי בענייני ספרות‪ .‬והשתדלתי תמיד לבחור את הטוב שבהם‬
‫גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הסגנון המיופה והמלוטש‪ ,‬ההולם בייחוד ספרי דרוש‬

                                                                               ‫ומוסר‪.‬‬

                                                                                    ‫‪ 4	 7‬נובמבר ‪1897‬‬
   ‫‪ 4	 8‬ר' משה אלשיך ‪ )1600-1507/8( -‬מגדולי חכמי ישראל‪ .‬חי בצפת במאה השש־עשרה‪ .‬פירושו‬

                                                                      ‫לתורה נקרא "תורת משה"‪.‬‬
      ‫‪ 4	 9‬רבי יצחק עראמה ‪" )1494-1420( -‬בעל העקידה"‪ ,‬היה מחכמי ספרד בדור הגירוש‪ .‬באותה‬
     ‫תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון‬
 ‫פילוסופי מרשים‪ .‬בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו באותו‬
  ‫סגנון‪ .‬את דרשותיו קיבץ לספר המפורסם "עקדת יצחק"‪ ,‬ששימש דוגמה לדרשנים רבים אחריו‪.‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102