Page 48 - זני מנגו בישראל
P. 48

‫העץ זמן רב לאחר סיום עונת הפריחה‪ .‬בניגוד לקימחון‪ ,‬מחלה זו מתפשטת לאט‬
‫מאוד אך פגיעתה קשה‪ .‬הפטרייה שורדת בפקעים רדומים ועלולה להתפרץ גם‬
‫אחרי שנים‪ .‬הדרכים למניעת התפשטותה לא קלות‪ ,‬ולעתים קרובות אף בלתי‬

                                                                          ‫אפשריות‪.‬‬

                                             ‫למרות התפשטותה האטית‪ ,‬מחלת‬
                                             ‫עיוות התפרחות נפוצה בארצות רבות‬
                                             ‫— הודו‪ ,‬מצרים‪ ,‬דרום אפריקה וברזיל‪.‬‬
                                             ‫בישראל מתבצעת עבודת מחקר רבה‬
                                             ‫על ידי צוות חוקרים בראשותו של‬
                                             ‫ד"ר סטנלי פרימן‪ ,‬המתמקדת בחיפוש‬
                                             ‫אמצעים יעילים להשמדת הפטרייה‬
                                             ‫ובלימוד דרכי ההפצה של מחלה זו‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פותח פרוטוקול המשלב טיפולי ריסוס והדברה סדורים ביחד‬
‫עם סניטציה במטע — הסרת התפרחות הנגועות מיד עם התגלותן‪ ,‬עטיפתן‬
                   ‫בשקיות ניילון כדי למנוע את הפצתן‪ ,‬והשמדתן מחוץ למטע‪.‬‬

                                                         ‫השחרה בקטריאלית‬

‫מחלה זו נגרמת על ידי חיידק (‪ .)Pseudomonas syringe‬היא אינה נפוצה‬
‫בארצות אחרות המגדלות מנגו‪ ,‬אך לעתים קרובות היא מהווה בעיה בישראל‪.‬‬
‫המחלה גורמת להתייבשות אמירי הצימוח‪ ,‬וקליפות הענפים הצעירים מקבלות‬
‫גוון כחלחל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מופיעים לאורך העורק הראשי בפטוטרת העלים כתמים‬
‫נקרוטיים כהים‪ .‬בסופו של תהליך זה‪ ,‬שמתבלט באביב‪ ,‬מתייבשים הענפים‬
‫הפגועים וחל עיכוב גדול בצימוח‪ .‬המחלה קשורה כנראה בפגעי החורף‪ ,‬כמו‬
‫מכות ברד וטמפרטורות נמוכות‪ ,‬הפוגעים בענפים צעירים ומאפשרים את חדירת‬
‫החיידק ואת התבססותו‪ .‬הטיפול במחלה זו כולל ריסוס בחומרים נחושתיים‪,‬‬
‫כמו מרק בורדו ואחרים‪ .‬מעבר לריסוסים‪ ,‬נטיעת שוברי רוח מפחיתה את היקף‬

                                                                            ‫הנגיעות‪.‬‬

                                                                    ‫אנתרקנוז‬

‫מחלה זו נגרמת על ידי הפטרייה קולטוטריכום (‪.)Colletotrichum gloeosporioides‬‬
‫הפטרייה אמנם מצויה בישראל‪ ,‬אך תנאי מזג האוויר של הקיץ היבש השוררים‬
‫בתקופת הגידול בישראל מונעים כנראה את התפתחותה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במרבית‬
‫הארצות המגדלות מנגו ובמיוחד באזורים לחים שבהם נפוצים גשמי קיץ‪ ,‬זו‬

                    ‫זני מנגו בישראל‪46‬‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53