Page 85 - זני מנגו בישראל
P. 85

‫אף שהמנגו הוא "תושב חדש" יחסית בפלורידה — הוא‬
  ‫הגיע לשם רק לפני כ־‪ 150‬שנה‪ ,‬במחצית השנייה של המאה‬
 ‫ה־‪ — 19‬מרבית זני המנגו המסחריים המקובלים היום בשווקי‬
   ‫היצוא והמסחר הבינלאומיים הגיעו מפלורידה‪ .‬בשנת ‪1861‬‬
‫הובאו מקובה זרעים של כמה טיפוסי מנגו ('מספר ‪' ,'11‬אפרסק'‬

     ‫ו'תפוח')‪ ,‬שמהם צמחה אוכלוסיית זריעים גדולה‪ .‬למרות‬
     ‫האיכות הבעייתית של הפירות שהתקבלו מזריעים אלה‪,‬‬
   ‫האינטרודוקציה של המנגו לפלורידה התקבלה בהתלהבות‪,‬‬
‫ומגדלים רבים החלו לגדל עצי מנגו‪ .‬בסוף המאה ה־‪ 19‬הובאו‬
‫לפלורידה גם טיפוסים הודיים שונים‪ ,‬וביניהם הזן 'מולגובה'‪.‬‬

        ‫בשנת ‪ 1910‬זוהה זריע של 'מולגובה' שמצטיין במיוחד‬
      ‫באיכותו הפנימית והחיצונית‪ ,‬ובחזותו המושכת — צבע‬
    ‫קליפה צהוב ולחי אדומה‪ .‬תגלית זו הייתה חדשה למגדלי‬
      ‫המנגו בפלורידה ודחפה מאוד את הענף‪ .‬לזריע זה ניתן‬
‫השם 'הדן'‪ .‬במשך כ־‪ 40‬שנה היה 'הדן' הזן הפופולארי ביותר‬
    ‫בפלורידה‪ ,‬ועד היום הוא זן חשוב במדינות רבות בעולם‪.‬‬

       ‫'הדן' היה הראשון מסדרה של זנים שפותחו בעקבותיו‬
   ‫בפלורידה וזוהו במשך כ־‪ 70-50‬שנה‪' .‬הדן' גם שימש הורה‬
 ‫או קרוב של רבים מהזנים האחרים שהגיעו מפלורידה‪ .‬עיקר‬

     ‫הפיתוח נעשה באמצעות זריעה של מאות זריעים בחוות‬
    ‫פרטיות בפלורידה‪ ,‬וברירת טיפוסים מעניינים שזוהו‪ .‬בין‬
     ‫אלו‪ ,‬חשוב לציין במיוחד את הזנים 'טומי אטקינס'‪' ,‬קיט'‬
  ‫ו'קנט'‪ ,‬שביחד הם עדיין הזנים העיקריים המשווקים בעולם‬

        ‫המערבי‪ .‬תיאור מפורט יותר של זנים אלה‪ ,‬ושל זנים‬
                      ‫מרכזיים אחרים מפלורידה‪ ,‬מובא להלן‪.‬‬

                          ‫ככלל‪ ,‬מאפייני הזנים מפלורידה הם‪:‬‬

       ‫א‪ .‬טעם וארומה עדינים‪ ,‬ללא ארומה "מנגואית" חזקה‪.‬‬

    ‫ב‪ .‬בדרך כלל אלו פירות גדולים יותר מהזנים ההודיים‬
                                             ‫(‪ 400‬גרם ויותר)‪.‬‬

‫ג‪ .‬מרביתם בולטים בצבע הקליפה האטרקטיבי‪ ,‬המשלב אדום‬
                                         ‫יחד עם כתום וצהוב‪.‬‬

   ‫‪83‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90