Page 128 - ויכוחי אמונה
P. 128

‫‪ | 126‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫היו יושבים ליד השולחן בפרוזדור בית הכנסת‪ ,‬ועמהם החזנים והשמשים ועסקני צדקה‬
‫שונים‪ .‬המתפללים היו באים בדחילו ורחימו להשוות את חשבונותיהם עם בית הכנסת‪,‬‬
‫עם "כלי קודש" ועם מוסדות הצדקה‪ ,‬וכאן היו טועמים יין ומיני מתיקה והיו מברכים‬
‫ומתברכים ב"חתימה טובה" ליום הקדוש‪ .‬אותו המחזה עצמו‪ ,‬שהופיע לעיניי כמה‬
‫עשרות פעמים זה אחר זה בכל בתי הכנסיות שביקרתי בשעת "הסיבוב" שלי‪ ,‬השאיר‬
‫עליי רושם עז‪ .‬לפניי נראתה תמונה של יהדות מאורגנת‪ ,‬יהדות מאוחדת מתוך ממשלת‬
‫הרוח‪ ,‬השולטת בנפשו של כל איש מישראל והמושכת אותה אל הנקודה התיכונה של‬

         ‫תפוצות ישראל בגולה‪ ,‬אל "מקדש מעט"‪ ,‬המלווה לו לישראל בארצות נודו‪.‬‬
‫בתי הכנסת באודסה היה להם כעין קלסתר פנים מיוחד‪ .‬רוחב המידה‪ ,‬יפי הבנייה‪,‬‬
‫תיאום וקצב של ריהוט הבית מבפנים‪ .‬ארונות הקודש היו עשויים בדמות של היכל‬
‫חטוב מעשה חושב‪ ,‬מעוטר קישוטים מוזהבים נאים עד להפליא‪ .‬האולם של בית הכנסת‬
‫הגדול (הוקם בשנת תרי"ט)‪ 87‬היה מרהיב ומשעשע את העין באופן מיוחד‪ .‬התקרה ושני‬
‫טורי העמודים האוחזים בה‪ ,‬הקירות והגזוזטראות באזור הגברים ובעזרת נשים ‪ -‬הכול‬
‫היה מכוסה ומגוהץ בציפוי של סיוד לבן נוצץ‪ ,‬כעין חרסינה יקרה‪ .‬ומי שלא ראה אולם‬

                                                         ‫זה לא ראה אולם יפה מימיו‪.‬‬
‫האופי המיוחד של בית הכנסת באודסה הוא בית מלא אור ואוויר בשפע רב‪ .‬לא‬
‫הייתה בו אותה האפלוליות הנעימה של בית המדרש הישן והאווירה הצנועה של בתי‬
‫כנסיות בגולה‪ ,‬כמו למשל בית הכנסת של הרמ"א בקרקוב‪ ,‬בית הכנסת הגדול בווילנה‬
‫והקלויז של ח"ק‪ 88‬שם‪ ,‬שהאפלולית שלהם הייתה מאצילה על הנכנס מסתורין מיוחד‬
‫(ועיין הגהת רש"ש‪ 89‬ברכות ל"א ‪ -‬ביקורת על בתי כנסיות מעוטי חלונות בווילנה)‪,‬‬
‫אבל בכל זאת הייתה בו הרגשת "ממעמקים" ויראת הכבוד לקדושת המקום ביחד עם‬

                                      ‫השראה של רעננות החיים המשמחת את הנפש‪.‬‬
‫כמו בכל תפוצות ישראל‪ ,‬כמה בתי כנסיות בעיר היו נקראים בשמות של חוגים‬
‫ידועים של בעלי אומנויות ובעלי מסחר ותעשייה‪ ,‬כמו בית הכנסת של החייטים‪ ,‬בית‬
‫הכנסת של הנגרים‪ ,‬של הצבעים‪ ,‬של האופים‪ ,‬של כורכי הספרים‪ ,‬של חוטבי העצים‪,‬‬
‫של הפחחים‪ ,‬של עושי הכובעים‪ ,‬של בעלי העגלה‪ ,‬של זובחי הצדק (קצבים)‪ ,‬של פקידי‬
‫המסחר‪ ,‬של מוכרי הקמח‪ ,‬של מוכרי ה ֵּפרות‪ .‬והיו בתי כנסיות שהיו נושאים עליהם‬
‫שמות של מוסדות חסד וצדקה‪ ,‬כמו בית הכנסת מלביש ערומים‪ ,‬גמילות חסד‪ ,‬הכנסת‬
‫שבת‪ ,‬הכנסת כלה‪ ,‬פת לאורחים‪ ,‬תומכי עובדי אדמה‪ ,‬חברה קדישא‪ .‬והשמות היו‬
‫קשורים בתפקידים מתאימים להם‪ ,‬הן מבחינה ארגונית של מעמד‪ ,‬הן מבחינת עשיית‬

                                                                                   ‫‪ 8	 7‬תרי"ט ‪1859 -‬‬
                                                    ‫‪ 	88‬קלויז של ח"ק ‪ -‬בית מדרש של חברה קדישא‬

                                                      ‫‪ 8	 9‬רש"ש ‪ -‬ר' שמואל שטארסון (‪)1872-1794‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133