Page 131 - ויכוחי אמונה
P. 131

‫פרקי זיכרונות | ‪129‬‬

                                                                                 ‫גטין‬
       ‫הם היו באים אלינו‪ :‬ה"בינדוז'ניקים" (עגלונים) והסבלים‪ ,‬גברתנים רחבי‬
       ‫גרם בבלוזות כחולות‪ ,‬מכוסי אבק‪ ,‬קמח ומלט‪ .‬גנבים גוצים‪ ,‬לבושים‬
       ‫חליפות צבעוניות‪ ,‬מכנסים רחבים‪ ,‬עניבות רועשות‪ ,‬בעלי עיניים פוזלות‪,‬‬
       ‫ממצמצות וערמומיות‪ .‬שערותיהם משומנות ומבריקות‪ .‬נעליהם צהובות־‬
       ‫אדומות‪ ,‬על אפודותיהם הצבעוניות שרשראות של זהב עם לֹויֹות נוצצות‪,‬‬
       ‫על אצבעותיהן הכהות של נשותיהם השחומות והבשרניות טבעות גנובות‪,‬‬

                                                            ‫ועגילים כבדים לאוזניהן‪.‬‬
       ‫היו באות תגרניות מסורבלות מן ה"קוסארקה"‪ 91,‬טאנדעטניקים (מוכרי‬
       ‫בגדים משומשים) ורוכלי ה"טולצ'וק"‪ 92.‬שאלות איסור והיתר ודין תורה‪ .‬הם‬
       ‫באו להתחתן‪ ,‬על מנת להתגרש‪ ,‬ואחרי כן שוב היו מתחתנים‪ ,‬נכים מרחוב‬
       ‫קרטמישבסקיה ומסמטת וולף‪ ,‬המבקשים להשתדך דווקא עם בעלות מום‪,‬‬
       ‫כדי שיוכלו להמשיך במלאכת הקבצנות‪ .‬הם היו מדברים‪ ,‬בני המולדבנקה‪,‬‬
       ‫בלשון עילגים‪ .‬בא יהודי ושואל‪" :‬רבי‪ ,‬ווי זאל איך זיך נוקם זיין"‪ ,‬במקום "נוהג‬
       ‫זיין" (כיצד אהיה נוקם‪ ,‬במקום אהיה נוהג)‪ .‬אישה מתאוננת וקובלת‪ ,‬מצבה‬
       ‫ירוד והיא צריכה להכנסת כלה והיא נכשלת בלשונה ואומרת‪" :‬רבי‪ ,‬מיין‬
       ‫טאכטער זאל זיין געזונט אונד שטארק איז שוין א מיידל אין די יארען‪ ,‬מי מוז‬
       ‫דאך איר בריינגען צו קבר־ישראל" (רבי‪ ,‬בתי שתחיה‪ ,‬שתהיה בריאה‪ ,‬כבר‬

                                    ‫הגיעה לפרקה ויש צורך להביאה לקבר ישראל)‪.‬‬
                            ‫("הסבתא באודסה"‪ ,‬שמורים בלב‪ ,‬חיים גליקסברג‪ ,‬עמוד ‪)61‬‬

                                                         ‫מוסדות החינוך‬

‫קהילת אודסה הייתה בעלת מוניטין ועשירה בבתי חינוך שונים‪ .‬המוסד "תלמוד תורה"‬
‫היה בית לימוד לכמה מאות תלמידים‪ .‬תכנית הלימודים הייתה מתאימה ללימודי בית‬
‫ספר ממשלתי‪ ,‬אבל היו לומדים בו גם לימודי קודש במידה ידועה והחינוך בו היה דתי‪.‬‬
‫וכיוצא בזה בשאר בתי הספר לילדי ישראל‪ .‬וכמו כן הגימנסיה של רפופורט‪ ,‬בית הספר‬
‫למסחר של הוכמן‪ ,‬הגימנסיות לבנות של ז'בוטינסקי (בה שררה רוח לאומית מובהקת)‪,‬‬
‫של קופמן ועוד ועוד‪ ,‬החינוך בהן היה ברוח המסורה‪ ,‬ורוח של כפירה ומינות לא הייתה‬
‫נושבת בהן כלל‪ .‬לימודי קודש ולימוד עברית במידה מסוימת היו בהן כלימוד של‬
‫חובה‪ .‬בשביל החרדים‪ ,‬שלא רצו לתת לבניהם חינוך מודרני‪ ,‬היו כמה חדרים עתיקים‬
‫וגם ישיבות קטנות מטעם האגודה "שומרי תורה"‪ ,‬שבהן למדו גמרא עם נושאי כליו‪93,‬‬

                                                        ‫‪ 9	 1‬השוק שבו היו קונים מזון וצורכי יום־יום‬
                                                                                  ‫‪ 9	 2‬שוק הפשפשים‬

                                                                           ‫‪ 	93‬נושאי כליו ‪ -‬מפרשים‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136