Page 132 - ויכוחי אמונה
P. 132

‫‪ | 130‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫מלבד ישיבת אודסה‪ ,‬שהפכה אחר כך לבית ספר גבוה ללימודי היהדות ומנהלה היה‬
‫הרב ר"ח טשרנוביץ‪ .‬רבים מחניכי הישיבות של ליטא ואברכים מוסמכים להוראה היו‬
‫באים לעירנו לשם השתלמות בלימודים כלליים‪ .‬כאן הראו להם פנים מסבירות וקיבלו‬
‫תמיכה מכל הבחינות להגשמת מטרתם זו‪ .‬כמה מהם תפסו אחר כך משרת רבנות‬

                                                             ‫בקהילות ישראל שונות‪.‬‬

                                                     ‫שבת וחג באודסה‪94‬‬

‫מנוחת השבת בשטח המסחר‪ ,‬כידוע‪ ,‬הייתה פגומה בערים של דרום רוסיה‪ .‬המקור‬
‫לתופעה זו נעוץ בהיסטוריה של ייסוד הערים החדשות הללו ובטיב החלוצים של‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬שנהרו לכאן מגליציה ומגרמניה והם היו ל"דבר המעמיד"‪ ,‬שקשה‬
‫לבטלו‪ .‬אבל חילול שבת הצטמצם כאן אך ורק בחוגי הסוחרים ולא בחוגי הפועלים‬
‫ובעלי המלאכה‪ ,‬ששמרו את השבת כהלכתה‪ .‬והיה גם המון רב של סוחרים וחנוונים‪,‬‬
‫שעסקיהם היו סגורים בשבת‪ .‬והמחללים גם כן לא היו בחינת "להכעיס" בתור שיטה‪,‬‬
‫אלא היו נגררים לתוך המערבולת של החיים המסחריים‪ ,‬התלויים בקשרים בין־‬
‫לאומיים ובתחרות מחוץ ומבפנים בעיר המרכולת של כרך הים כאודסה‪ .‬היו מקרים‬
‫שבאו לרבנים להביע לבטי הלב המלא מרירות ועם זה לשאול אם מועיל כאן שטר‬
‫מכירה של העסק לגוי דוגמת מכירת חמץ‪ ...‬כי בעצם ובמהות היו אנשי אודסה כפופים‬
‫למסורת ולמנהגי הדת‪ .‬לפי החשבון של מכס הבשר הכשר‪ ,‬הוכח שהמוני ישראל רובם‬
‫ככולם היו אוכלים בשר כשר‪ .‬בחיים הכלליים היה מורגש וניכר הצביון היהודי‪ .‬וגם‬
‫יום שבת קודש הראה אותותיו בחיי העיר‪ .‬בתי הכנסת‪ ,‬שבששת ימי המעשה התפללו‬
‫בהם רק מניינים מצומצמים‪ ,‬היו מלאים מתפללים בימות השבתות‪ .‬החזנים היו מענגים‬
‫בניגוניהם היפים (כמעט דבר הכרחי בקהילה) את לבם של שומרי שבת‪ .‬שיעורי תורה‬
‫היו קבועים בהם בייחוד בשבתות‪ .‬האווירה של בית הכנסת הייתה נאצלת לפרקים‬
‫תכופים רגשי גיל מתוך שמחות המשפחה הישראלית‪ ,‬מכלולות חתנים‪ ,‬שמחת בר‬
‫מצווה ועוד מקרי ששון שונים‪ ,‬שהיו מוצאים להם ביטוי ציבורי‪ ,‬משותף לכל אנשי‬
‫הקהילה‪ ,‬במנהגי בית הכנסת‪ ,‬ובייחוד בעלייה פומבית לקריאת התורה‪ .‬ובאודסה היה‬

                                                 ‫כל זה בחגיגיות יתרה ובצהלה רבתי‪.‬‬
‫הדופק של חיי הדת היה נשמע במלואו בתוך האוכלוסייה הישראלית בעירנו‪ .‬בייחוד‬
‫ניכרת הייתה ההשפעה של מנהגי הדת על חיי היהודי בפרוס החגים‪ .‬בשבועות הקרובים‬
‫לחג האביב הייתה העיר נמצאת תחת הרושם של אפיית מצות לפסח‪ .‬הרבה מאפיות‬

                             ‫‪ 9	 4‬פרק זה התפרסם מפסקה זו ואילך בכתב העת "במישור"‪.4.5.1944 ,‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137