Page 129 - ויכוחי אמונה
P. 129
פרקי זיכרונות | 127
צדקה וחסד .בבית הכנסת "מלביש ערומים" היו מחלקים בימות החורף בגדים חמים
לנצרכים ,בבית הכנסת "פת לאורחים" היו מחלקים לחם לעניים ,וכדומה.
בבתי הכנסיות ובתי המדרשות ,מלבד התפילות ,היו נשמעים גם דברי תורה ,שהיו
לומדים בחבורה בכל יום ובשבתות ,תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
מוסדות הצדקה90
עמוד החסד היה מתנוסס ברמה בקהילת ישראל באודסה .במוסדות הצדקה שלה היא
הייתה נודעת לתהילה .בית החולים של הקהילה היה בנוי לתלפיות ומסונף לכמה
מחלקות של כל סוגי המחלות השונות ומצויד במכשירי הרפואה המודרניים ביותר.
בית חולים מיוחד היה לקהילה בכפר חדז'וביי בשביל חולים עניים שבאו להתרפא
על ידי רחיצה במפרץ הים לי ַמאן .מלבד זה היה בית חולים ליולדות עניות .מושב
זקנים של הקהילה היה מכלכל כמה מאות זקנים וזקנות .מטבחים לארוחות זולות
הביאו הקלה גדולה לכמה אלפי רעבים .מושבות ומעונות קיץ היו לקהילה בשביל
ילדים חלשים .בתים גדולים של דירות זולות הניח בעיזבונו העשיר כהן ,וזהו אחד מן
המוסדות החשובים ,שהצטיינה בהם אודסה .חברות של צדקה וחסד בקהילה השפיעו
הרבה לשיפור מצבם של עניים כמו חברת "עזרת חולים" ,חברת "עזרת עניים" חברת
"עזרת יתומים" .אצל בתי הכנסת היו מפעלי צדקה שונים .המוסדות "מעות חיטים"
לפסח והמצאת פחמים לעניים בימות החורף היו מפעלי צדקה גדולים ,שהקיפו עשרות
אלפי נפשות נצרכים מישראל .ידועות כמה נשים צדקניות בקהילה ,שהיו עושות
צדקות בכל עת ,והיו משתדלות להקל מצב אלמנות ויתומים ולספק להם צורכיהם,
כמו האישה רבקה ליפשיץ ,והאשה ַל ַזריובה .אלו הנשים היקרות היו מפליאות כל לב
בעבודתן המתמדת באמת ובתמים לטובת כל דכא ושפל רוח .אנשי עיר זו בכלל היו
ידועים כאנשים טובים ,עושי צדקה וחסד עם עניים .ידיהם היו פתוחות לעני ולאביון,
למשולחי הישיבות ולכל דבר טוב בישראל .איש אודסה היה נותן גם לעני מחזר על
הפתחים יותר מפרוטה קטנה .וכל פושט יד בעיר הייתה לו פרנסה הגונה .ולפיכך היו
נמשכים אליה כל מיני קבצנים מרחבי המדינה.
באודסה ,הרבה יותר מבשאר מקומות ,נשתקעו והתאזרחו הרבה משפחות של קבצנים,
פושטי יד ,בעלי מומים שונים ,עיוורים ,אילמים ,חיגרים ,גידמים -והשליכו את יהבם
על אחיהם "רחמנים בני רחמנים" ,ולכולם הייתה פרנסה ברווח .וגם אלה העניים נגועי
מחלות העצמות ,כפופי שדרה ועקומי רגל ,שבאו להתרפאות במימי "לימאן" ,הרבה
9 0פרק זה התפרסם מפסקה זו ואילך בכתב העת "במישור".27.4.1944 ,
