Page 160 - ויכוחי אמונה
P. 160
| 158הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
מתערבבים ומצטלבים קולות ומתפרצת יללה היסטרית" :רבי ,רבי ,איך
פאדער א ריינע דין תורה ,איין אמת'ע דין תורה".
אח ,אותם ערבים! באמצע קריאת ספר מרתק הייתי נחטף מן עולם
הדמיונות ומושלך אל ההבל של משא ומתן ,של דין ודברים על ממון ועל
פחות משווה פרוטה .חלומות הילדות נקרעו לגזרים ,ולאוזני הנער הגיעו
גידופים וטענות ,סכסוכים בינו לבינה וכל הסיאוב הכרוך באלה .דיוקניהם
של הרבנים הגאונים והנער במיטה היו עדים למעשי הונאה ,לקשיות עורף
וקטנות המוחין של חנוונים ,תגרים וסרסורים.
הבוררים הורידו מהאצטבאות את "חושן משפט" ,נכנסו לחדר הסמוך,
העבירו מנורה .צללים משונים נעו על הכתלים .כתמי האור נמשכו עד
המיטה ,הפריעו לישון .הבוררים הפכו את הדפים הענקיים ,עיינו והתווכחו.
בין הדפים חלפה תמונה .ב"חושן המשפט" תמונה! בורר גוץ ועגלגל,
זה שהיה לו מום בגרונו ,ובשעת דיבור הלה פולט מין חרחור כמו שעון
מקולקל ,ראשו נרכן ועיניו הערמומיות מרצדות ובולשות לצדדין ,הרגיש אף
הוא בתמונה ,הסתכל בה ,ניתר למעלה ,גחן אל הבורר השני ובגיחוך רוחש
של הנאה" :טצה ,טצה ,הראית ,ר' צדיק ,הא? מה תגיד על רבנו הציוניסט?
דווקא ל'חושן המשפט' הכניסו ,אה!"
"הבלים" ,טרף ידו בביטול" ,ודאי קרא אי פעם בעיתון והשאירו בתוך
הספר ,ומי אתה ,שתערער על הרב?"
"נו ,נו" ,ענה הלז בקול מתחסד" ,שה שטיל (שה שקט) ר' צדוק ,לא
אמרתי דבר ואני מנגב את שפתותיי ,שה!"
בבוקר ,האב בבית הכנסת .אישה רדומה עם תרנגולת ממתינה .אני
מוריד את הכרכים הכבדים ,מעלעל .בכרך השני מצאתי .עיתון "הצפירה",
מסגרת אבל מקיפה את העמוד .אותיות של קידוש לבנה" :הרצל איננו!"
בימינו כותבים על כל בר מינן "איננו"; אז הלמה אותי מילה זו בכל אימתה.
תמונה :הרצל נשען על מעקה ,משקיף על הריין .הגיליון היה בן גילי .תשע
שנים אחרי מות המנהיג .אני נוטל נייר ,עיפרון ושוקד על העתקת התצלום.
בא האב ,בודק באצבעותיו הארוכות את קרבי העוף ,פניו מתעממים .אבי
תולה בי עיניים תמהות ,נרכן אליי " -מה זה? אה" ,עיניו אורו ,מבט רך,
מלבב" :תמשיך ,תמשיך" .אחרי זה העתקתי את דיוקנו של מקס נורדאו,
את "משה" של לסר אורי.
הייתי מזין את עיניי בחלון ראווה של מכשירי ציור ברישליבסקאיה.
אבי קנה לי תיבת צבעים.
("לקחתי עיפרון" ,שמורים בלב ,חיים גליקסברג ,עמודים )95-94
