Page 157 - ויכוחי אמונה
P. 157
פרקי זיכרונות | 155
"זיכרון דברים" שיפה כוחו כשטר חוזה שנשאר מונח אצל הרב ,בייחוד השטרות
המושלשים .מלבד זה היו כמה מקרים של כתיבת צוואות ,וכאן העיקר היה לא הצד
הטכני -הכתיבה של השטר ,אלא ההתייעצות המשפחתית שבה הכירו בסמכותו של
הרב ובעצתו ההוגנת לטובת הצדדים המעוניינים בתוצאות השטר .דיני תורה ,בוררות
והשלשות הביאו אותי ,כרגיל ,לידי טרדות שונות .לא אחת הייתי מוכרח לתת "בירורי
דברים" בבית דין ממשלתי ועדיין נשמרו בלבי רשמי בחילה נפשית לנוכח עסקי ביש
של התגוששות הצדדים ,כי בכלל טבעי אינו הולך אחרי בוררויות והשלשות .שהרי רק
מתוך שעבודו של הרב לאנשי עדתו מוטל עליו לשאת טרחם ומשאם וריבם .בפועל
הייתה שעתי נפרכת לפירורים דקים בשביל כל אחד ואחד .ואם בכל זאת מצאה ידי
לקבוע עתים ללמוד וללמד וגם להתעסק בענייני ספרות ,הרי זה היה ממש כמציל מפני
הד ֵלקה.
אישה מתנקשת בקפליושניק
ועוד גט נחרת בזיכרוני .אבא יושב מכונס כולו בתוך כורסתו ,עיניו עגומות
ולאות ,אצבעותיו הארוכות מתופפות על גבי שולחן הכתיבה .אישה גבוהה,
רזה וצהובה מתרוצצת בחדר .בעיניה יוקדת שנאה ,ולחייה בוערות באש
השחפת .היא נתקלת בכיסאות וברהיטים ,רוטנת ,טוענת וממלמלת אל
עצמה בקול דק" :ימים שלמים איני רואה אותו .משחק בקלפים ,שותה
לשוכרה והילדים מתגוללים רעבים ברחוב .מירון ,אומרת אני ,מירון ,רחם
על הילדים ,והוא בשלו ,דבר אל הקיר".
גופה הגוץ של סבתא חג כסביבון בינו לבינה .היא משדלת ,מתחננת,
מנסה לפשר ,אך אין איש שם לב אליה .והנה מצאה בקיעה בחומת
האדישות" .נו טאקע ,טאקע ,האט חאטש רחמנות אויף די קינדערלאך!
(באמת ,באמת ,רחמו נא על הפעוטים) אוי ,הילדים ,מה חטאו אלה,
העלובים? עשו שלום לכל הפחות למען הפעוטים!"
"קחוה מעליי!" צורחת האישה בצווחה היסטרית" .מה היא רוצה ממני?!
למה נטפלה אליי?!"
אבא מניח לה לסבתא משום כבודה ואינו מפריע בעדה אף על פי שניכר,
לפי ארשת פניו ,שאין דעתו נוחה מהתערבותה ,בסוף הסבתא מסתלקת,
בעיניה עלבון ,שפתיה קפוצות וקומתה שחוחה.
כשהסבתא יוצאת ,קופצת האישה" :אהה! שארלאטאן! אפעריסט! כל
הלילות בקלפים משחק ,אל נקבות הולך ,זולל וסובא ,לאופרה הוא הולך.
אי ,אפערן זאל דיך אין קאפ!" (שתהא האופרה מקשקשת בראשך) היא
מסיימת בכוח רב.
בעלה ,שנראה צעיר ממנה ,לבוש בגנדרנות זולה ,פניו מתוקים ,וולגריים.
