Page 156 - ויכוחי אמונה
P. 156
| 154הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
להשיב .נערך פרוטוקול בחתימת ידי ,שאמנם עבר ובטל הכרוז מן העולם ,ובזה נגמר
עסק ביש זה ,שגרם לי טרדה ודאגה רבה.
עבודת הרבנות
בסביבה כזו עברה עליי עבודת הרבנות בקהילת אודסה .הרב לא יכול היה בשום אופן
להצטמצם בפנייתו ולהסתייג בתוך ד' אמות של מסגרת הרבנות -בחינת מורה והוראה
לאנשי קהילתו ולא יותר .המציאות הנוראה הוציאה אותו החוצה והקימה בשבילו כמה
נקודות מגע עם עולמות זרים לרוחו ,והוא כמנהיג רוחני לא הייתה לו אפשרות להסתלק
מחובותיו כלפי בני עדתו שעיניהם היו נשואות אליו להביא להם לא רק הצלה רוחנית
ומוסרית בתחומי בית הכנסת וקיום תורה ומצוות ,אלא גם לעמוד בפרץ כשהשעה צריכה
לכך ולהצילם מכף אויב ומתנקם .העובדות המובאות בפרק הקודם הן רק דוגמאות
אחדות מהעבודה שהייתה הולכת ומתחדשת מפעם לפעם בימים הטרופים הללו.
ועצם הרבנות על חובותיה הישירות בקהילה הייתה רבת גוונים .תנאי המקום היו
נאותים בשביל עבודה זו .אנשי העדה היו ישרים ,מצייתים לדברי מורים ,וכפופים
למסורת היהדות .גם המשכילים ובעלי התארים והדיפלומות ,גם המה כנאמר לעיל,
היו מתייחסים בכבוד אל ענייני הדת ומתכבדים במוצאם היהודי .המושג "רפורמה"
היה זר להם לגמרי ,אף על פי שהרבה מהם היו רחוקים בחייהם הפרטיים מקיום המצוות
המעשיות ,אבל באופן עקרוני היו מכירים בהן ורוחשים הוקרה למקיימי המצוות,
ולעתים היו מתאחדים עמהם בתחומים המשותפים לבני עם ה' .והיו מחושקים עם
אחיהם לא רק בקשרי משפחה ,במקרי ששון ובמקרי תוגה ,אלא גם בענייני בית הכנסת,
תורה ודת .באודסה לא היו פילוגים ציבוריים ומחלוקת בענייני הציבור ,וגם ביחס אל
הרבנים לא היו "צדדים" של רב זה או זה .והרבנים בינם לבין עצמם היו מתייחסים
זה לזה בכבוד ,בשלום ובאחדות .ומשום כך היו פעולותיהם של הרבנים עולות בקנה
אחד ומתאימות למטרה אחת .והרבנים לא היו יושבים בבטלה כלל וכלל .לתעודת
הישרות של הרב הייתה אחיזה שלמה בקרב האוכלוסייה היהודית ,והרב היה תפוס
וטרוד במשמרתו משמרת הקודש ,טרדת הגוף והנפש.
מנה אחת אפיים מכל סוגי עבודת הרב נפלה בחלקי .חלק העיר שאני הייתי חונה בו,
היה החלק היהודי בה"א הידיעה .שאלות איסור והיתר היו כאן יותר מבכל חלקי העיר.
מספר הגטין במשך השנה הגיע לכמה מאות .גם חליצות לא הייתי חסר .דיני תורה
והשלשות היו לרוב .לא רחוק מביתי היה השוק העממי שהיה הומה ושוקק סוחרים
זעירים וחנוונים של כל תוצרת התעשייה .ואלה ,כשהתקשרו בעסק של שותפות או
אפילו כשלקחו משרת לחנות ,היו נכנסים אל הרב והשלישו שטרות לשם ביטוחו
של קיום תנאי השותפות או השירות ,כפי המדובר ,וכאן היו חותמים שני הצדדים
