Page 159 - ויכוחי אמונה
P. 159

‫פרקי זיכרונות | ‪157‬‬

                                                   ‫"שאלה מוזרה‪ .‬בשמחה רבה!"‬
                                                       ‫"עליך לענות 'כן' או 'לא'"‪.‬‬

       ‫לאחר כתיבת הגט מציע להם אבא בקול רפה להתפשר‪ ,‬וכשאבא אמר‬
       ‫"הושט את ידיך לפניך‪ .‬כך‪ .‬ואת תפתחי את כפות ידייך"‪ ,‬הושיט לו אבא את‬
       ‫הגט‪ ,‬המקופל באותו אופן כמו שהרוקחים מקפלים אבקת רפואה‪" .‬שים‬
       ‫בתוך ידיה‪ ,‬ואת אמצי את כפות הידיים‪ ,‬שימי תחת בית השחי וצעדי לאורך‬
       ‫החדר ושובי לצד השולחן"‪ .‬פתאום ‪ -‬היא אך חזרה אל השולחן ‪ -‬הוציאה‬
       ‫צלוחית עם מי אש והתיזה על פני בעלה הגרוש‪ .‬רעש‪ ,‬נפילת כיסא‪ ,‬יללת‬

                                 ‫חיה פצועה‪ ,‬איומה וממושכת‪ .‬זה נתרחש בן רגע‪.‬‬
       ‫דקה אחת קפא הכול מסביב ואחרי כן נשמעו צעקות‪" :‬היא התיזה עליו‬
       ‫מי אש!" חיוור ומבוהל השתער אבא אליו‪ .‬כעבור זמן מה נשמעה צפירת‬
       ‫החצוצרה של מרכבת העזרה המהירה‪ .‬שני סניטרים הוציאוהו מן הבית‪.‬‬
       ‫האישה ישבה באמצע החדר‪ ,‬פרומת ֵשער‪ ,‬בכתה בכי חרישי כשהיא לופתת‬
       ‫את ראשה בידיה ומניעה אותו מצד לצד‪" .‬אלי‪ ,‬אלי‪ ,‬מה עוללתי!" ופתאום‬
       ‫החלה צועקת כשהיא מפכרת את ידיה‪" :‬הגידו לי‪ ,‬הגידו לי לכל הפחות אם‬

                                              ‫הוא רואה! האם לא נתעוור‪ ,‬חלילה?"‬
          ‫("אישה מתנקשת בקפליושניק"‪ ,‬שמורים בלב‪ ,‬חיים גליקסברג‪ ,‬עמודים ‪)25-23‬‬

                                                                      ‫לקחתי עיפרון‬
       ‫שבעה ילדים היינו‪ ,‬ומשכבי סמוך לחדרו של אבי‪ .‬כבר מוטל הייתי במיטה‬
       ‫ושעה ארוכה‪ ,‬על כורחי‪ ,‬האזנתי אל המתרחש בחדר הסמוך‪ .‬אני מחדש‬
       ‫בזיכרוני את החדר‪ .‬על השולחן הכבד כלי כתיבה משיש שחור ומארד‪.‬‬
       ‫מנורה תחת גולה ירוקה‪ .‬לאורך כל הקיר עד התקרה ארון ספרים עם‬
       ‫כרכוב מגולף‪ .‬ממולו ארון מזוגג ובו ספרי עזר והשכלה‪ ,‬בפינה עמד "גרני‬
       ‫טור"‪ ,‬כך קראו למערכת רהיטים‪ :‬שולחן עגול מסוגנן‪ ,‬מפה של תחרימים‬
       ‫ואלבום תצלומים בכריכת קטיפה עם זוויות וחבל של כסף‪ .‬שישה כיסאות‬
       ‫מרופדים פלוסין זהבהב‪ .‬על הקירות תמונות של ר' עקיבא איגר‪ ,‬החתם‬

                                      ‫סופר‪ ,‬הגאון מווילנה ותצלומי אבות ההורים‪.‬‬
       ‫אותו יום לקחתי בראשונה עיפרון לשם רישום‪ .‬בערב לפני כן היה "דין‬
       ‫תורה"‪ .‬מבעד הדלת הפתוחה ראיתי את אבי מכונס בתוך כורסת עור‬
       ‫גבוהה‪ ,‬כפות ידיו נתונות בתוך שרוולי חלוקו‪ .‬עיניו הגדולות הפיקחיות‬
       ‫האירו מעל ערמת הספרים‪ .‬הצדדים המידיינים‪ ,‬סוחרי בהמות‪ ,‬טענו‪,‬‬
       ‫צעקו‪ ,‬חבטו בשולחן‪ .‬הבוררים הרגיעו‪ .‬בחדרים ריחף עשן סמיך של טבק‪.‬‬

                                                               ‫שמעתי קולות שונים‪.‬‬
       ‫לעתים נדמו הקולות‪ ,‬ואז הגיע קולו השלו‪ ,‬המיושב של אבי ושוב‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164