Page 57 - ויכוחי אמונה
P. 57

‫ויכוחי אמונה | ‪55‬‬

‫העם‪ ,‬התנאים והאמוראים‪ ,‬כמעט כולם היו פועלים ובעלי מלאכה‪ .‬הלל הבבלי‪ ,‬העמוד‬
‫התיכון לתורה שבעל פה‪ ,‬היה חוטב עצים‪ .‬מחצית שכרו הוציא לפרנסתו ומחצית‬
‫על לימוד תורה ("לשומר בית המדרש"‪ .)90‬את היום הקדיש למלאכה ובלילה שמע‬
‫תורה מפי שמעיה ואבטליון‪ .‬והודות לכישרונותיו ומידות נפשו הטהורה הגיע למעלה‬
‫רמה ביותר ונבחר לנשיא בבית אולפנה של חכמי ירושלים‪ .‬פעם אחת בא אליו עובד‬
‫גילולים‪ 91‬וביקש ממנו לגיירו על מנת שילמדהו כל התורה במשך אילו רגעים ("בשעה‬
‫שיעמוד על רגל אחת")‪ .‬הלל קיבל את בקשתו בסבר פנים יפות ואמר לו‪" :‬מה דעלך‬
‫סני לחברך ולא תעביד – זוהי כל התורה כולה‪ ,‬ואידך – פירושה הוא‪ ,‬זיל גמור"‪92.‬‬
‫אהבת הבריות זוהי תמציתה של התורה‪ ,‬זוהי תכליתה של היהדות‪ .‬חושבני של ּו היינו‬
‫שואלים את פי הפרוליטריאט אם צריך הוא לאמונה כזו בוודאי היינו מקבלים ממנו‬

                                                         ‫תשובה חיובית על שאלה זו‪.‬‬
‫כאן נשאלה שאלה "למי נחוצה אמונה?" כדי לתת תשובה על שאלה זו צריך להגיה‬
‫אור על הרעיון של עיקרי האמונה‪ .‬כי הערכת טיבו של כל מושג תלויה במידת ההבנה‬

                                                         ‫המושכלת של אותו המושג‪.‬‬
‫בלשון העברית יש הרבה שמות נרדפים וגם שמות משותפים שיש לכל אחד מהם‬
‫אילו הוראות‪ .‬והנה יש בלשון זו מילה "חמר" בעלת שתי הוראות‪ :‬הוראה של בהמה‬
‫ידועה – חמור‪ ,‬וגם הוראה של יין‪ .‬ושואלים‪ :‬איך אנו יודעים כששומעים אנחנו מילה‬
‫"חמר" לאיזו מן ההוראות השתיים היא שייכה? ובאה הפיקחות העממית ונותנת תשובה‬
‫שהדבר תלוי באיזה מקום "החמר" עומד‪ :‬אם הוא עומד ברפת הריהו חמור ואם במרתף‬
‫הריהו יין‪ .‬אמנם כן‪ .‬כל רעיון תלוי בטיבו של האיש‪ ,‬שקולט אותו לנפשו‪ .‬האיש החכם‬
‫מעלה ומשכלל את הרעיון‪ ,‬והכסיל מוריד ומזלזל אותו‪ .‬המושג המרומם של אמונה‪,‬‬
‫כשהוא נמצא בראשו של חכם‪ ,‬הריהו מתעלה למשאת נפש היותר נשגבה של האנושות‪,‬‬

               ‫אבל כשנמצא בראשו של כסיל – יורד למושג של הזיה ואמונת שווא‪.‬‬
‫ברם גישה מושכלת אל שאלת הדת דורשת הכנה מדעית מרובה‪ .‬רבנו סעדיה גאון‬
‫בהקדמה לחיבורו "האמונות והדעות" אומר‪ ,‬כי שלילת המושג אלוהות באה מתוך‬
‫אי־הבנה ששורשה בלימוד בלתי שלם‪ .‬ואם החכם לב טולסטוי בספרו "הדת והמוסר"‬
‫אומר‪ ,‬כי בשביל הבנת מושגי הדת אין האדם צריך לא לפילוסופיה ולא לידיעות‬
‫מדעיות‪ ,‬דבריו בוודאי צודקים‪ .‬להבין מהותו של מצוי – ראשון הוא בטבע כל בן אדם‪,‬‬
‫תכף כשיוצא מתוך מצב הילדות‪ .‬אבל לכחש בא ִמתות מציאות הבורא היא עבודה קשה‬
‫ביותר‪ .‬והניסיון היותר קל במסילה‪ 93‬זו דורש הרבה ידיעות של מדעים פילוסופיים‬

                                       ‫‪ 9	 0‬יומא לה‪ ,‬ע"ב‪ .‬בימים ההם גבו כסף בכניסה לבית המדרש‪.‬‬
                                                    ‫‪ 9	 1‬גילולים – רעי‪ ,‬כינוי גנאי לאלילים‪ ,‬שיקוצים‬
                                                                                ‫‪ 9	 2‬בבלי‪ ,‬שבת לא‪ ,‬א‬
                                                                            ‫‪ 9	 3‬מסילה – מסלול‪ ,‬דרך‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62