Page 27 - זני מנגו בישראל

‫גודל העץ‬

‫עץ המנגו הוא ירוק עד‪ ,‬מעמיק שורש והוא יכול להגיע לממדים עצומים — עד‬
‫לגובה של ‪ 40‬מטר ויותר — אך ניתן לרסן את גודלו של העץ ולכוון את עצמת‬
‫הצימוח בלי לפגוע ברמת היבול‪ .‬בארצות רבות‪ ,‬כמו הודו‪ ,‬מצרים‪ ,‬ארצות‬
‫אפריקה ומרכז אמריקה‪ ,‬נהגו ועדיין נוהגים לטעת את עצי המנגו במרחקים‬
‫גדולים‪ 10x10 ,‬מטר‪ ,‬דבר שמאפשר קבלת יבול מסחרי רק כ־‪ 10-8‬שנים לאחר‬
‫הנטיעה‪ .‬בגלל גובה העץ הרב‪ ,‬הטיפול בעצים — עבודת הקטיף וריסוס נגד‬
‫מחלות ומזיקים — מחייב ימי עבודה רבים והשקעה כספית גבוהה‪ ,‬בניגוד למטעים‬
‫צפופים שבהם גוזמים את העצים ובזאת מגבילים את גובהם‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כיוון‬
‫שנשיאת הפרי מתקיימת על ענפים צעירים בני שנה שעברו התמיינות‪ ,‬עיקר‬
‫הניבה מצוי במעטפת של העץ‪ ,‬בעוד שבעיקר נפח העץ‪ ,‬במרכזו הלא מואר — לא‬

‫מתפתח פרי כלל‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬בגלל עלויות הייצור הגבוהות בקטיף המנגו‪ ,‬בעיקר עלות כוח אדם‪,‬‬
‫שיטת הגידול שונתה‪ .‬אנו נוטעים היום בצפיפות גבוהה‪ ,‬בדרך כלל ‪ 6x3‬מטר‪,‬‬
‫והמטעים נגזמים מכאנית מדי שנה או שנתיים לגובה של לא יותר מ־‪ 4-3‬מטר‪.‬‬
‫בשיטה זו אנו משיגים קטיף מסחרי כבר בגיל שלוש או ארבע שנים לאחר‬

‫הנטיעה‪ ,‬הקטיף זול ואינו מחייב שימוש בכלי עזר שונים‪.‬‬

‫רגישות המנגו לטמפרטורות נמוכות‬

‫מבין עצי הפרי הסובטרופיים הגדלים בישראל — הדרים‪ ,‬אבוקדו וליצ'י — המנגו‬
‫הוא העץ הרגיש ביותר לתנאי קרה‪ .‬רגישותו לטמפרטורות נמוכות בולטת בארץ‬

‫בעיקר בשתי תקופות במהלך השנה‪:‬‬

‫בעונת הפריחה (באביב) טמפרטורת המינימום בלילה צונחת פעמים רבות מתחת‬
‫ל־‪ 8-7‬מעלות צלזיוס‪ .‬בתנאים אלה נפגעת הפריחה‪ .‬בחלק מהזנים‪ ,‬כגון 'טומי‬
‫אטקינס' ו'טלי'‪ ,‬הנזק מתבטא בפגיעה בפרח הנקבי‪ ,‬שגורמת ליצירת פירות‬
‫מנווני זרע‪ ,‬שבהם קשוות (קליפות) הזרע קיימות אך העובר מנוון‪ .‬פירות אלה‬
‫קטנים מאוד‪ 30-10 ,‬אחוזים מהגודל הנורמלי‪ ,‬והם אינם ראויים לשיווק‪ ,‬לא ליצוא‬
‫בחו"ל וגם לא בישראל‪ .‬עצמת הנזק היא תוצאה של משך הטמפרטורות הנמוכות‬
‫ושל תדירותן‪ .‬נמצא כי הורדת התפרחות בעונה הקרה עשויה להועיל‪ ,‬מאחר‬
‫שעץ המנגו מסוגל לפתח תפרחות חדשות בעונה מאוחרת יותר‪ ,‬שבה הסיכוי‬

‫בוטניקה ‪25‬‬