Page 27 - זני מנגו בישראל
P. 27
גודל העץ
עץ המנגו הוא ירוק עד ,מעמיק שורש והוא יכול להגיע לממדים עצומים — עד
לגובה של 40מטר ויותר — אך ניתן לרסן את גודלו של העץ ולכוון את עצמת
הצימוח בלי לפגוע ברמת היבול .בארצות רבות ,כמו הודו ,מצרים ,ארצות
אפריקה ומרכז אמריקה ,נהגו ועדיין נוהגים לטעת את עצי המנגו במרחקים
גדולים 10x10 ,מטר ,דבר שמאפשר קבלת יבול מסחרי רק כ־ 10-8שנים לאחר
הנטיעה .בגלל גובה העץ הרב ,הטיפול בעצים — עבודת הקטיף וריסוס נגד
מחלות ומזיקים — מחייב ימי עבודה רבים והשקעה כספית גבוהה ,בניגוד למטעים
צפופים שבהם גוזמים את העצים ובזאת מגבילים את גובהם .נוסף על כך ,כיוון
שנשיאת הפרי מתקיימת על ענפים צעירים בני שנה שעברו התמיינות ,עיקר
הניבה מצוי במעטפת של העץ ,בעוד שבעיקר נפח העץ ,במרכזו הלא מואר — לא
מתפתח פרי כלל.
בישראל ,בגלל עלויות הייצור הגבוהות בקטיף המנגו ,בעיקר עלות כוח אדם,
שיטת הגידול שונתה .אנו נוטעים היום בצפיפות גבוהה ,בדרך כלל 6x3מטר,
והמטעים נגזמים מכאנית מדי שנה או שנתיים לגובה של לא יותר מ־ 4-3מטר.
בשיטה זו אנו משיגים קטיף מסחרי כבר בגיל שלוש או ארבע שנים לאחר
הנטיעה ,הקטיף זול ואינו מחייב שימוש בכלי עזר שונים.
רגישות המנגו לטמפרטורות נמוכות
מבין עצי הפרי הסובטרופיים הגדלים בישראל — הדרים ,אבוקדו וליצ'י — המנגו
הוא העץ הרגיש ביותר לתנאי קרה .רגישותו לטמפרטורות נמוכות בולטת בארץ
בעיקר בשתי תקופות במהלך השנה:
בעונת הפריחה (באביב) טמפרטורת המינימום בלילה צונחת פעמים רבות מתחת
ל־ 8-7מעלות צלזיוס .בתנאים אלה נפגעת הפריחה .בחלק מהזנים ,כגון 'טומי
אטקינס' ו'טלי' ,הנזק מתבטא בפגיעה בפרח הנקבי ,שגורמת ליצירת פירות
מנווני זרע ,שבהם קשוות (קליפות) הזרע קיימות אך העובר מנוון .פירות אלה
קטנים מאוד 30-10 ,אחוזים מהגודל הנורמלי ,והם אינם ראויים לשיווק ,לא ליצוא
בחו"ל וגם לא בישראל .עצמת הנזק היא תוצאה של משך הטמפרטורות הנמוכות
ושל תדירותן .נמצא כי הורדת התפרחות בעונה הקרה עשויה להועיל ,מאחר
שעץ המנגו מסוגל לפתח תפרחות חדשות בעונה מאוחרת יותר ,שבה הסיכוי
בוטניקה 25