Page 31 - זני מנגו בישראל
P. 31

‫שימושים בפרי המנגו‬

‫המנגו נחשב אחד מהפירות האקזוטיים הטעימים ביותר בעולם‪ .‬הוא משמש מאכל‬
‫בסיסי להזנת חלק גדול מאוכלוסיות העולם‪ ,‬במיוחד בהודו‪ ,‬במצרים‪ ,‬בארצות‬

                                                          ‫אפריקה ובדרום אמריקה‪.‬‬
‫המנגו נצרך בראש וראשונה כפרי בשל ועסיסי שמתיקותו גבוהה‪ ,‬אך בארצות‬
‫המזרח — פיליפינים‪ ,‬תאילנד‪ ,‬בורמה ועוד — חלק מהמנגו נאכל כפרי בוסר‪ ,‬ירוק‬
‫וקשה בתוספת מלח‪ ,‬פלפל ותבלינים אחרים‪ .‬את פרי המנגו אפשר להקפיא‪,‬‬
‫לייבש‪ ,‬להחמיץ‪ ,‬להכין ממנו גלידות סורבה מצוינות או לבשל אותו להכנת ריבות‪,‬‬
‫ג'לי ועוד‪ .‬ברוב ארצות גידול המנגו הוא נצרך גם כמיץ‪ ,‬בעיקר מפירות סוג ב'‪,‬‬

              ‫המועברים למפעלי תעשייה כי אינם מתאימים לצריכה כפרי טרי‪.‬‬
‫פרי המנגו משמש לצריכה גם כמתאבן (פרי מוחמץ) לארוחות‪ ,‬ומוכרות כמה‬
‫גרסאות של החמצה‪ .‬האחת‪ ,‬הנהוגה בהודו‪ ,‬ידועה ומוכרת בכל העולם‪ .‬המוצר‬
‫הסופי המתקבל נקרא "צ'טני" (‪ .)chutney‬זו תערובת של פרי מנגו כבוש עם‬
‫תבלינים המקובלים בהודו‪ .‬נוסף על פרי המנגו‪ ,‬נהוג להכניס לעתים גם סוגי‬
‫ירקות אחרים לתערובת‪ .‬מעל ‪ 44,000‬טון "צ'טני" מיוצרים בהודו בלבד בכל‬
‫שנה‪ .‬גרסה אחרת של החמצה נהוגה בדרום אפריקה‪ ,‬והמוצר המתקבל נקרא‬
‫"אצ'ר" (‪ .)atchar‬גם במקרה זה מחמיצים פירות מנגו חתוכים בתוספת תבלינים‬
‫האופייניים לטעמם של הדרום אפריקנים‪ .‬לאחר החמצה הנמשכת חודשים אחדים‪,‬‬
‫התערובת נקצצת ומועברת למכלים בגדלים שונים‪ .‬גודל המכלים ומידת הקיצוץ‬
‫משתנים בהתאם ליעדי הביקוש — צריכה ביתית‪ ,‬מסעדות‪ ,‬חנויות או תעשייה‪.‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬כמו בתעשיית ה"צ'טני"‪ ,‬אפשר להכין "אצ'ר" עם ירקות ופירות‬
‫אחרים‪ ,‬כתוספת לפרי המנגו‪ .‬בישראל‪ ,‬בעיקר בקרב יהדות עיראק‪ ,‬מוכרת צורה‬
‫נוספת של פרי מנגו מוחמץ‪ ,‬בתוספת אבקת קארי‪ ,‬חילבה ותערובת תבלינים‬
‫נוספים‪ ,‬הנקראת "עמבה"‪ .‬מתאבן זה הפך להיות מקובל ואהוב על חלק גדול‬

                                                       ‫של האוכלוסייה הישראלית‪.‬‬

‫בוטניקה ‪29‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36