Page 23 - זני מנגו בישראל

‫רב־עובריות‬

‫תכונת רב־עובריות מופיעה רק בחלק מזני המנגו‪ .‬בזרעיהם של עצים אלה‬
‫מתפתחים עוברים סומטיים‪ ,‬נוסף על העובר המיני‪ .‬כיוון שעוברים אלה אינם‬
‫תוצרי התלכדות תאי המין הזכריים והנקביים‪ ,‬הם נושאים הרכב גנטי הזהה לזה‬
‫של צמח האם‪ .‬הצמחים שיתפתחו מעוברים סומטיים אלה יהיו זהים בתכונותיהם‬
‫לאלו של צמח האם‪ .‬תכונת הרב־עובריות קיימת בזנים רבים‪ ,‬במיוחד במינים‬
‫שמקורם באזור תאילנד‪ ,‬בורמה ודרום מזרח אסיה‪ ,‬בעוד שמרבית הזנים ההודיים‬
‫הם חד־עובריים‪ .‬בין הזנים הרב־עובריים בולטים הזנים 'קנסינגטון פרייד'‬
‫האוסטרלי‪' ,‬קראבאו' — הזן העיקרי בפיליפינים‪' ,‬אוליאור' ההודי והזן '‪— '13/1‬‬

‫הכנה העיקרית אם לא הבלעדית במטעי המנגו בישראל‪.‬‬
‫בזנים הרב־עובריים‪ ,‬העובר המיני הוא בדרך כלל חלש ונוטה להתנוון‪ ,‬לעומת‬
‫העוברים הווגטטיביים שהם חזקים ומפותחים היטב‪ .‬מספר העוברים המתפתחים‬
‫שונה בקווים רב־עובריים שונים‪ .‬תכונת הרב־עובריות מבוקרת כנראה על ידי‬
‫גן דומיננטי אחד‪ .‬תופעת הרב־עובריות קיימת גם בזנים שונים של הדרים‪ ,‬אך‬

‫אינה נפוצה במרבית המשפחות בעולם הצמחים‪.‬‬
‫לשימוש בטיפוסים רב־עובריים יתרון מיוחד בהכנת כנות‪ .‬אלה מאפשרים‬
‫ריבוי וגטטיבי יעיל ומהיר של כמה פרטים אחידים‪ ,‬על ידי הנבטת הזרעים‬
‫ולאחר מכן הפרדת הנצרים המתפתחים‪ .‬מכל זרע יכולים להתפתח ‪ 7-2‬עוברים‬
‫פונקציונאליים המסוגלים לנבוט‪ .‬לאחר הנביטה של עוברים אלה אפשר להפרידם‬
‫לצמחונים בודדים‪ ,‬ולהרכיב את הזן הרצוי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬להכנת כנות מזנים‬
‫שאינם רב־עובריים נדרשת השרשה של ייחורים מענפי הכנה שאותה רוצים‬
‫להרבות‪ ,‬ורק לאחר השרשתם וגדילתם הם יהיו מוכנים להרכבה‪ .‬הכנה הרב־‬
‫עוברית '‪ '13/1‬התגלתה כעמידה יחסית לקרקעות גיריות ולמליחות המים והקרקע‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מרבית מטעי המנגו בישראל מורכבים על כנה זו‪ .‬כנות מנגו רב־עובריות‬
‫אחרות שהיו נפוצות במטעים המסחריים — 'סיבר'‪' ,‬טרפנטיין' ו־'‪ — '4/9‬לא נתנו‬
‫מענה מספק לבעיית עודף הגיר בקרקע ומליחות המים הזמינים להשקיה‪ ,‬והן לא‬

‫מקובלות היום במטעים המסחריים‪.‬‬

‫בוטניקה ‪21‬‬