Page 50 - צעדה לחיים
P. 50

‫ברגן־בלזן בייסורים ובהצלה‪ .‬מרס ‪1945‬‬

‫חנה ברגן־בלזן הוא הגרוע מכולם‪ .‬מסביב בורות־בורות‬
‫וצריפים‪ .‬מתים ירויים זרוקים בבורות או בערמות‬
‫והצחנה איומה‪ .‬מכניסים אותנו לצריפים חשוכים‬
‫ומלוכלכים‪ .‬אני נשלחת לצריף מספר ‪ .205‬כולנו עייפים מהדרך‬

                                 ‫הרבה ונשכבים לישון על הרצפה‪.‬‬

            ‫ברגן־בלזן – מחנה שנמצא בסקסוניה התחתית‬
               ‫שבצפון גרמניה ליד העיר צלה )‪ .(Celle‬הוקם‬

          ‫באפריל ‪ 1943‬כמחנה מעצר לזרים‪ .‬ממרס ‪1944‬‬
             ‫הפך ברגן־בלזן בהדרגה למחנה ריכוז‪ .‬ממועד‬

           ‫זה החלו הגרמנים להעביר אליו ממקומות שונים‬
       ‫אסירים שהוגדרו כבלתי כשירים לעבודה‪ .‬הידרדרות‬

         ‫מוחלטת בתנאיהם של האסירים במחנה חלה עם‬
           ‫הגעתם של רבבות במסגרת צעדת המוות בעת‬

       ‫פינוי מחנות ריכוז במזרח‪ .‬כך הגיעו תשושות וחולות‬
          ‫כעשרים אלף אסירות מאושוויץ ומתת־מחנות של‬
             ‫בוכנוולד‪ .‬חלקן עברו דרך המחנות בגרוס־רוזן‪.‬‬
          ‫מפקדת ברגן־בלזן לא נקטה כל צעדים לקליטת‬
          ‫אסירים אלה‪ .‬רובם שוכנו תחת כיפת השמים בלי‬
           ‫מים ואוכל‪ .‬במחנה שררה אנדרלמוסיה‪ ,‬ובמהרה‬

       ‫פשטה גם מגפת הטיפוס‪ .‬בחודש מרס ‪ 1945‬בלבד‬
             ‫מתו במחנה יותר משמונה־עשר אלף אסירים‪.‬‬

           ‫מתחילת ינואר ועד אמצע אפריל מתו כשלושים‬
                                      ‫וחמישה אלף בני אדם‪.‬‬

                                                                                                                                      ‫‪| 48‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55