Page 134 - ויכוחי אמונה
P. 134
| 132הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
בשמחת תורה" ועוד דברים נאים ,שהיו משעשעים את האוזן ואת העין .אבל אני מסרתי
כאן את השרטוט הנפשי שבתמונה ,שחדרה ללבי ונשארה חרותה עמוק בזיכרוני.
בחנוכה נראו בחלונות ראווה של החנויות מנורות חנוכה וכל מיני מאכל ומתנות
לחנוכה .בפורים נתווספו בחוץ כמה מוכרי מגדנות וממתקים מיוחדים לפורים וגם
רעשנים ומסכות ,ובחוצות היו נראים נושאי "משלוח מנות" כהלכות הפורים בערי
ישראל מקדמת דנא .ואפילו ט"ו בשבט היה ניכר בשפע ה ֵפרות שהופיע ביום הזה
בחנויות ועל דוכנים מיוחדים לזה .ונשמעו כרוזים אופייניים" :בעד חמש אגורות
חמישה־עשר מכל המינים" .כי היהודי באודסה היה מקיים גם מצווה זו בשלמות...
הלכתי לאיבוד
הלכתי לאיבוד .בן ארבע הייתי אז .על עצם המאורע סיפר לי אבא" :כל
כאב נפשי יש לו איזה רגש מיוחד ,וכאב של הורים על אבדן ילד יש לו
טעם מיוחד בפני עצמו ,שקשה למסרו במילים ...זוכר אני מראה המיטה,
שנשארה פתאום ריקה מן הילד ,שנעלם ברחובות הקריה ההומייה .טולטלנו
על כל מחלקות הפוליציא (משטרה) -והילד איננו .כעלות השחר תעינו
שוב ברחובות לחפש אותך .שומרי הבתים ,שהיו עסוקים בניקיון הרחובות,
השתתפו בצערנו ו'ניחמו' אותנו ,כי בוודאי הצוענים חטפו אותך ,כי דרכם
בכך .כה היינו במבוכה רבה עד השעה תשע בבוקר ,כי אז ,בעקב הכרוז
בבתי הכנסת ,נודע הדבר ,כי הילד נמצא בביתה של הגברת סנאסקי
ברחוב קומיטטסקי .והמעשה היה כך :בערב שבת הלכתי להתפלל לבית
הכנסת 'פריידיצקעס' ואתה נמשכת אחריי ואנוכי לא ידעתי .פגשה אותך
אישה משוגעת ידועה והוליכה אותך ברחובות .ראו נשים ילד בידי המשוגעת
והוציאו אותך מידיה וגברת סנאסקי אספה אותך לביתה וקיימה בך מצוות
הכנסת אורחים :אכילה ,שתייה ,לינה ,כדבעי"...
עד כאן דברי אבא .ואני ,מכל העניין הביש ההוא זכרתי את ההנאה
שברכיבה על כתפי האישה ,שרקדה ושרה ,אחרי כן בית בלתי מוכר ,נרות
שבת שדעכו זמן ממושך ובאפלולית -פנים סקרניים גוחנים עליי .הכול
נעלם ונשארו :חשכה מעיקה ,ריחות זרים ואימה.
("הלכתי לאיבוד" ,שמורים בלב ,חיים גליקסברג ,עמודים )58-57
