Page 144 - ויכוחי אמונה
P. 144

‫‪ | 142‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

                                    ‫לבקש מהרב ז"ל שיסעד על שולחנו בשבת בערב‪.‬‬
‫הוא היה מתעניין בכל צדי החיים של הקהילה‪ .‬במשך זמן רב נתמנו הרבנים‬
‫הרשמיים מטעם הממשלה ולא היו נבחרים על ידי הקהילה‪ .‬בשנת תרע"ג הבטיח‬
‫השלטון לקבוע בחירות הרבנים‪ .‬דבר זה העסיק את מוחם של העסקנים הציבוריים‪,‬‬
‫ובשביל זה הוכרז משאל בעיתון המקומי "אונזער לעבן"‪ .‬כדי שיחוו עסקני הציבור‬
‫את דעתם ביחס לשאלה זו‪ .‬דעתו של אוסישקין הייתה חותכת‪ :‬לבטל את דו הפרצופין‬
‫של הרבנות ולהשיג לה את כבודה הראשון‪ ,‬היינו שהרב הרשמי יהיה רב אמתי על פי‬
‫חינוכו וידיעותיו התורניות‪ .‬כך הייתה דעתם של הרבה מעסקני הציבור‪ .‬על זה יצא‬
‫לערער עורך דין וציוני מפורסם באודסה‪ .‬דעתו הייתה שה"קלריקליזם" של הרבנים‬
‫הדתיים עלול להזיק הרבה לענייני הקהילה‪ .‬אחריו יצא ציוני‪ ,‬בעל בית בעל דמיון‬
‫נלהב‪ ,‬בטענות על הרבנים בכלל שהיה בהן מעין הטענה הידועה "מאי אהנו לן רבנן"‪.‬‬
‫כשנפגשתי אז עם אוסישקין קרא אליי מתוך צער‪" :‬אלה ציוניך ישראל!" וכשאני‬
‫יצאתי במכתב גלוי באותו העיתון לברר בפרטות מה המה התפקידים היסודיים של‬
‫הרבנים וחובותיהם לעדה‪ ,‬היה אוסישקין שמח למכתב זה ואמר לי בזו הלשון‪" :‬קראתי‬

                                                    ‫את מכתבך ומצאתיו כולו אמת"‪.‬‬
‫ראוי לציין מקרה אחד שבו הובלט ביתר שאת יחסו לתורת ישראל ולדיני ישראל‪.‬‬
‫בגלל סכסוך כספי שנפל בין בעלי משרד מפורסם לקבלנות לסלילת מסילת ברזל‪,‬‬
‫נבחרנו אני ואוסישקין לדון ולפשר ביניהם‪ .‬לכתחילה הייתי מהסס בדבר‪ ,‬אם לקבל‬
‫עליי את התפקיד הזה‪ ,‬מאחר שאוסישקין נחשב לתקיף בדעתו ו"איש הברזל"‪ ,‬והייתי‬
‫מסופק אם נוכל להגיע לידי התאמה בדעותינו‪ .‬וידוע שפסק "בעלי בתים" עם פסקי‬
‫רבנים אינם עולים תמיד בקנה אחד‪ .‬אבל למעשה היה הדבר להפך לגמרי‪ .‬אחרי‬
‫שהציעו לפנינו את הטענות ביארתי לאוסישקין את צדי הזכות והחובה של המתדיינים‬
‫על פי דין תורה והראיתי לו את הדרך לפשרה על פי מנהג הרבנים‪ .‬הוא שמע את דבריי‬
‫בתשומת לב רבה ותכף הסכים לדעתי‪ .‬בייחוד עשה עליי רושם יחס הכבוד שלו אל דין‬

                               ‫תורה וכאילו התגאה ביושר המשפט של תורת ישראל‪.‬‬
‫מובן שהמפלגתיות בציונות הייתה נגד רוחו של אוסישקין ולא יכול היה לרחוש‬
‫אהדה יתרה לציונים החרדים על שיצרו לעצמם הסתדרות מיוחדת בשם "מזרחי"‪ .‬אבל‬
‫הוא ראה בזה הכוח להסבת הצד הרוחני של התנועה בכללה‪ .‬מכיוון שנוצרה פרקציה‬
‫שמאלית הוא מצא ששיווי המשקל של התנועה דורש שתהיה פרקציה ימנית נגדה‪ ,‬שתגן‬
‫על עיקרי היהדות בתוך התנועה‪ .‬מעניין הדבר‪ ,‬שמתוך נימוק זה השפיע אוסישקין על‬
‫ציונים חרדים‪ ,‬שעבדו אתו בוועד האודסאי שייכנסו לתוך מפלגת "המזרחי"‪ .‬וכאשר‬
‫השתפר המצב הפוליטי ברוסיה בפרוס המהפכה‪ ,‬נוסדה באודסה אגודת "המזרחי"‬
‫שבהנהלה שלה נכנסו ר' שמואל ברבש ור' חיים אטינגר‪ ,‬שניהם חברי הוועד האודסאי‪,‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149